מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]]. | '''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]]. | ||
המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) ב'תמ"ח, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]]. | המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) ב'תמ"ח, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]]. | ||
==רקע:תכלית הבריאה, יציאת מצרים== | |||
== | ==הכנה למעמד== | ||
{{להשלים|1.ספירת העומר. 2.ר"ח סיוון. 3.שלשת ימי הגבלה כמובן עם כל הפרטים של פעולות משה וכו'}} | |||
====בחירת ההר==== | |||
{{להשלים|יעודו של ההר מבריאת העולם וכו'}} | |||
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]] | |||
במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני. | |||
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות. | |||
הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך. | |||
בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערת שוליים|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}". | |||
====נעשה ונשמע==== | |||
{{ערך מורחב|נעשה ונשמע}} | |||
כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'. | |||
[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל|שכלו]] ו[[מדות|מדותיו]] הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות. | |||
====הערבים==== | |||
ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים הקדוש ברוך הוא לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה. | |||
==נתינת תורה== | |||
{{להשלים|1.תיאור המעמד עפ"י פסוקי התורה פרשנות חז"ל ופרשי המקרא, 2.פעולת הגילוי בעולם (גילוי אלוקי), בנשמות ישראל (פרחה נשמתם) 3. דרגת הגילוי האלוקי באותו הזמן.}} | |||
[[חז"ל]] מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]]. | [[חז"ל]] מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]]. | ||
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד. | גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד. | ||
====עשרת הדברות==== | |||
במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. | |||
ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית. | |||
עשרת הדיברות נחקקו על [[לוחות הברית]]. | |||
==משמעות המעמד== | |||
מעמד זה מובא ב[[חסידות]] כ[[קישורי תנאים]] בין [[הקב"ה]] לישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה". | |||
בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד. | בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד. | ||
שורה 39: | שורה 62: | ||
:'''בפעולתם בעולם''' | :'''בפעולתם בעולם''' | ||
{{להשלים|}} | {{להשלים|}} | ||
במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים": עד מתן תורה כל [[מצווה]] שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה', ומאז, קיום מצווה של יהודי פועל גם על [[גשמיות]] החפץ. | |||
====בעולם==== | |||
{{להשלים|זיכך את העולם ראה לקו"ש יז חג השבועות ועוד}} | |||
==בני ישראל במעמד== | ==בני ישראל במעמד== | ||
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז נגלה עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני. | מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז נגלה עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני. | ||
שורה 56: | שורה 72: | ||
ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות - [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] - "שלימות מבחר המין האנושי!". | ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות - [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] - "שלימות מבחר המין האנושי!". | ||
==מתן תורה כיום== | ==מתן תורה כיום== | ||
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש ב[[ברכות השחר]] את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה. | התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש ב[[ברכות השחר]] את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה. | ||
[[הרבי]] עורר לכך שמידי שנה ב[[חג השבועות]] יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות" כבמתן תורה בפעם הראשונה בה ניתנה התורה לכל ישראל אנשים נשים וטף. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] |