1,047
עריכות
יצחק פייוויש גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←השקפתו בנושאים פוליטיים
אין תקציר עריכה |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ||
בשנת תשנ" | בשנת תשנ"ד, לאחר פורים בו ארע האירוע של "טבח מערת המכפלה" שבו ברוך גולדשטיין הי"ד נקם ב29 מחבלים מוסלמים שרצו לבצע טבח, לאחר מספר של פיגועים באותה תקופה שאירעו בחברון. הרב גינזבורג הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א (חסיד חב"ד מבת עין בשם חיים נתיב התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה.). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר רשם בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה (...) הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|1=יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28}}. | ||
בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, הרב גינזבורג האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. הרב גינזבורג הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. | בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, הרב גינזבורג האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. הרב גינזבורג הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. | ||