14,699
עריכות
עיתון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו "
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ד " ב־" תשד"מ ") |
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==קריאה בעיתונים== | ==קריאה בעיתונים== | ||
[[הרבי מליובאוויטש]] ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. אם זאת מה[[חסידים]] דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים"{{הערה| שיחת מוצאי שבת פרשת מקץ, נר ח' דחנוכה תשמ"ו. נדפס ב'תורת מנחם התוועדויות' תשמ"ו חלק ב' עמוד 187}}, הרבי התיחס למנהג זה כמנהג מגונה של "[[בעלי בתים]]"{{הערה| התוועדות שבת פרשת לך לך [[תשמ"ב]] ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ב]] חלק א עמוד 381): "לאחרונה נהיה "מנהג" אצל בעלי בתים שמוכרחים לקרוא "עיתון" כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה"עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה"חדשות" שקרא בעיתון. והיות ש"על פי שנים עדים יקום דבר", אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה"חדשות", כי יתכן שהראשון החסיר איזה פרטים. | [[הרבי מליובאוויטש]] ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. אם זאת מה[[חסידים]] דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים"{{הערה| שיחת מוצאי שבת פרשת מקץ, נר ח' דחנוכה תשמ"ו. נדפס ב'תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ב' עמוד 187}}, הרבי התיחס למנהג זה כמנהג מגונה של "[[בעלי בתים]]"{{הערה| התוועדות שבת פרשת לך לך [[תשמ"ב]] ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ב]] חלק א עמוד 381): "לאחרונה נהיה "מנהג" אצל בעלי בתים שמוכרחים לקרוא "עיתון" כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה"עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה"חדשות" שקרא בעיתון. והיות ש"על פי שנים עדים יקום דבר", אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה"חדשות", כי יתכן שהראשון החסיר איזה פרטים. | ||
הלוואי ש"מנהג" זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל דדך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן}} ובפרט שלל זאת מתלמידי ה[[ישיבה|ישבות]]{{הערה| בשנת [[תשי"ז]] פרסמה מזכירות הרבי הודעה באחד העיתונים שעסקה בישיבת חב"ד בניו יורק. בעקבות המודעה פנו התלמידים בטענות אל הנהלת הישיבה. מנהל הישיבה סיפר זאת הרבי. | הלוואי ש"מנהג" זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל דדך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן}} ובפרט שלל זאת מתלמידי ה[[ישיבה|ישבות]]{{הערה| בשנת [[תשי"ז]] פרסמה מזכירות הרבי הודעה באחד העיתונים שעסקה בישיבת חב"ד בניו יורק. בעקבות המודעה פנו התלמידים בטענות אל הנהלת הישיבה. מנהל הישיבה סיפר זאת הרבי. | ||
הרבי ביקשו לקרוא אליו את קבוצת התלמידים. כשנכנסו לחדרו, הרבי לא התייחס כלל לתוכן ההודעה שהופיעה בעיתון אלא לעובדה שתלמידים ב[[ישיבת תומכי תמימים]] קראו עיתון. | הרבי ביקשו לקרוא אליו את קבוצת התלמידים. כשנכנסו לחדרו, הרבי לא התייחס כלל לתוכן ההודעה שהופיעה בעיתון אלא לעובדה שתלמידים ב[[ישיבת תומכי תמימים]] קראו עיתון. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
"איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים. | "איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים. | ||
מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים... | מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים... | ||
אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ"ב אייר תשמ"ו, ('תורת מנחם התוועדויות' תשמ"ו חלק ג עמוד 394): "... מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים "סיפורים" ו"חדשות" מ"עיתונים" וכיו"ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב"[[חיידר|חדר]]"), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים", עד שהדבר נעשה כמו "חי", ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם "חנוך לנער על פי דרכו", שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד"חינוך קטן"}}. | אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ"ב אייר תשמ"ו, ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ג עמוד 394): "... מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים "סיפורים" ו"חדשות" מ"עיתונים" וכיו"ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב"[[חיידר|חדר]]"), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים", עד שהדבר נעשה כמו "חי", ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם "חנוך לנער על פי דרכו", שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד"חינוך קטן"}}. | ||
את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י"ג אייר תנש"א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה'ר: "במענה על מכתבו מג' אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה. | את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י"ג אייר תנש"א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה'ר: "במענה על מכתבו מג' אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה. | ||