|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי המסוגלים להתקרב לה', לתשובה, לעשיית חשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל בי' בתשרי.
| |
|
| |
|
| ==עשרת ימי תשובה בחסידות==
| |
| בתורת החסידות מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא '[[אתערותא דלעילא]]' כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[לקוטי תורה]].
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי באלול מתחיל בחי' אני לדודי דהיינו בחי' אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחי' המשכת אלקותו ית' למטה בבחי' התגלות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחי' יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'. . ומזה נמשך גם למטה על כללות נשמות ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
| |
|
| |
| לדוד ה' אורי. ג' קאפיטלאך תהילים.
| |
|
| |
|
| |
| בז' הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נכללים כל ימי השבוע: יום ראשון, שני, וכן הלאה. יום ראשון מז' הימים מתקן את כל ימי ראשון של השנה, יום שני - כל ימי שני וכו'. וז' ימים אלו (שבעשרת ימי תשובה) נמשכים אחר כך - בשמחה - בז' הימים דסוכות, ועל ידם ממשיכים שמחה בכל ימי השבוע של השנה הבאה[1].
| |
|
| |
|
| |
|
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| שם נוסף לימים אלו הוא בין כֵּסֶה לעשור, על פי הפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.
| |
|
| |
| התשובה בימים אלה
| |
|
| |
| עשרת ימי תשובה נתפסים כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, אף יותר מאשר חודש אלול. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה.[1] הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".[2]
| |
|
| |
| על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.
| |
|
| |
| שינויים בתפילה
| |
| רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה תשע"א 2010
| |
|
| |
| ערך מורחב – סליחות
| |
| על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".
| |
|
| |
| כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב:
| |
| "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה.
| |
| "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה.
| |
| "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה.
| |
| "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה (וגזרות טובות ישועות ונחמות) נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת השלום, הברכה התשע עשרה.
| |
| בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש.
| |
|
| |
| שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעלא ולעלא', במקום 'לעלא', הנאמר כל השנה.
| |
|
| |
| בתפילות אחרות
| |
| נהוג לומר תפילת "אבינו מלכנו" אחרי שמונה עשרה במהלך עשרת ימי תשובה. אצל האשכנזים וקצת מקהילות הספרדים לא אומרים אותו בשבתות.
| |
|
| |
| מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.
| |
|
| |
| מנהגים
| |
|
| |
| יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה.[3]
| |
| גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה.[4]
| |
| רבים נוהגים ללמוד בימים אלו ספרים הקשורים לתשובה, כגון שערי תשובה לרבינו יונה גירונדי, תומר דבורה לרמ"ק, אורות התשובה לרב קוק "על התשובה" לרב סולובייצ'יק ועוד. בבית בריסק, נהגו ללמוד בכל יום מעשרת ימי תשובה פרק אחד מהלכות תשובה בספר "היד החזקה" של הרמב"ם, המונים עשרה פרקים.
| |
|
| |
| שבת תשובה
| |
|
| |
| בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, המתחילה כך: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב).
| |
|
| |
| נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'האל הקדוש שאין כמוהו'.
| |
|
| |
| שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה.
| |
| מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.
| |
|
| |
| לקריאה נוספת
| |
| שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.
| |
| משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג
| |
|
| |
|
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| הערות שוליים
| |
|
| |
| ↑ מסכת ראש השנה יח, א↑ היד החזקה הלכות תשובה ב, ח↑ מדרש תנחומא פרשת אמור. רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.↑ שולחן ערוך סימן תר"ג
| |