1,055
עריכות
עשרת ימי תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
' | עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי המסוגלים להתקרב לה', לתשובה, לעשיית חשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל בי' בתשרי. | ||
שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי. | |||
==התשובה בימים אלו== | |||
{{ | חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה{{הערה|"ביחיד אימת אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ר''ה ליוה''כ" מסכת ראש השנה דף יח, א}}. הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב" {{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | ||
בתורת הקבלה מובא והרבי מעורר על כך רבות, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים. | |||
שבעת ימים אלו שבעשרת ימי תשובה נמשכים אחר כך - בשמחה – בשבעת הימים של חג הסוכות, ועל ידם ממשיכים שמחה בכל ימי השבוע של השנה הבאה. | |||
==עשרת ימי תשובה בחסידות== | |||
בתורת החסידות מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא '[[אתערותא דלעילא]]' כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[לקוטי תורה]]. | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי באלול מתחיל בחי' אני לדודי דהיינו בחי' אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחי' המשכת אלקותו ית' למטה בבחי' התגלות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחי' יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'. . ומזה נמשך גם למטה על כללות נשמות ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | |||
בימים אלו אומרים בתפילת שחרית את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'". בתורת החסידות מוסבר שמשמעות המילה 'ממעמקים' – בלשון רבים מתייחסת לשני עומקים. העומק לפנים מעומק של נשמת היהודי, המתגלה באמצעות העומק לפנים מעומק באלוקות המאיר בימים אלו בגלוי{{הערה|שיר המעלות תשמ"ח, ספר המאמרים מלוקט חלק ב'}}. | |||
==שינויים בתפילה== | |||
'''בתפילת העמידה''' | |||
על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט". | |||
כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב: | |||
"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה. | |||
"מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה. | |||
"וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה. | |||
"בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה. | |||
בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים. | |||
בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק בתפילת נעילה שבסיום יום הכיפורים. | |||
'''בשאר חלקי התפילה''' | |||
אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי שמונה עשרה של תפילות שחרית ומנחה במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות. | |||
מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. בחב"ד אין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן לומר ויש זמן לעשות. | |||
בימים אלו אומרים בתפילת שחרית לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'". | |||
וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות שחרית ומנחה. | |||
כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש חודש אלול עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה| לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהילים. | |||
==מנהגים== | |||
יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה. {{הערה|רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.}} | |||
גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה. {{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ג}} | |||
==שבת תשובה== | |||
בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב). בתורת החסידות מוסבר ששבת זו היא במדריגת [[תשובה עילאה]]. | |||
נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'. | |||
שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה. | |||
נוהגים, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג. | |||
משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג | |||
==הערות שוליים= | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||