אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " רש"י " ב־" רש"י ")
שורה 10: שורה 10:
בשנת [[תשל"ד]] מונה כחבר [[הרבנות הראשית לישראל|מועצת הרבנות הראשית]], וב[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי, במקום הרב היוצא הרב [[שלמה גורן]]. בתפקידו זה כיהן בהתאם לחוק הממלכתי בישראל במשך עשר שנים, במקביל לרב הראשי הספרדי, הרב [[מרדכי אליהו]]. לאחר סיום כהונתו הוחלף בתפקיד הרב הראשי על ידי הרב [[ישראל מאיר לאו]].
בשנת [[תשל"ד]] מונה כחבר [[הרבנות הראשית לישראל|מועצת הרבנות הראשית]], וב[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי, במקום הרב היוצא הרב [[שלמה גורן]]. בתפקידו זה כיהן בהתאם לחוק הממלכתי בישראל במשך עשר שנים, במקביל לרב הראשי הספרדי, הרב [[מרדכי אליהו]]. לאחר סיום כהונתו הוחלף בתפקיד הרב הראשי על ידי הרב [[ישראל מאיר לאו]].


לאחר פטירתו של ראש ישיבה מרכז הרב הרב [[צבי יהודה קוק]] בשנת [[תשמ"ב]] מונה לעמוד תחתיו בראשות הישיבה. הרב שפירא כיהן בתפקיד זה גם בזמן כהונתו כרב הראשי לישראל, והמשיך בו לאחר פרישתו. בשנת [[תשנ"ה]] התגלעו חילוקי דעות לבין קבוצת רבנים מתוך הישיבה, בראשות הרב צבי טאו, דבר שהוביל לפרישתם מהישיבה ופתיחת ישיבת הר המור.
לאחר פטירתו של ראש ישיבה מרכז הרב הרב [[צבי יהודה קוק]] בשנת [[תשמ"ב]] מונה לעמוד תחתיו בראשות הישיבה. הרב שפירא כיהן בתפקיד זה גם בזמן כהונתו כרב הראשי לישראל, והמשיך בו לאחר פרישתו. ב


לאורך השנים עמד בתוקף על עניני [[שלימות הארץ]], והצטרף לקביעה [[הלכה|ההלכתית]] שמסירת שטחים לידי הערבים מנוגדת לערכי התורה והמצוות, אסורה על פי דיני התורה, והיא מעמידה בסכנת נפשות את תושבי [[ארץ ישראל]]. בעקבות דעתו הנחרצת בענין זה, קרא בשנת [[תשס"ה]] לאנשי ה[[צה"ל|צבא]] וכוחות הבטחון לסרב פקודה בנוגע לפינוי יהודים מגוש קטיף.
לאורך השנים עמד בתוקף על עניני [[שלימות הארץ]], והצטרף לקביעה [[הלכה|ההלכתית]] שמסירת שטחים לידי הערבים מנוגדת לערכי התורה והמצוות, אסורה על פי דיני התורה, והיא מעמידה בסכנת נפשות את תושבי [[ארץ ישראל]]. בעקבות דעתו הנחרצת בענין זה, קרא בשנת [[תשס"ה]] לאנשי ה[[צה"ל|צבא]] וכוחות הבטחון לסרב פקודה בנוגע לפינוי יהודים מגוש קטיף.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט