31,671
עריכות
שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (/* לקריאה נוספת{{הערה|כאשר ניגש רב ושאל את הרבי בנוגע לרצונו לערוך ספר על דיני אבלות, השיב לו הרבי: "אצלנו אין כותבים ספרים על אבלות, כתוב ספר ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". אדמו"ר הריי"צ הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה. | לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". אדמו"ר הריי"צ הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה. | ||
נוהגים לומר 'לחיים' בסיום השבעה{{הערה|כך שאל הרבי את חותנו בסיום השבעה, והסכים עמו, וכן נהג בעצמו לאחר סיום השבעה אחר הרבנית חיה מושקא, שהורה לערוך התוועדות ב[[ | נוהגים לומר 'לחיים' בסיום השבעה{{הערה|כך שאל הרבי את חותנו בסיום השבעה, והסכים עמו, וכן נהג בעצמו לאחר סיום השבעה אחר הרבנית חיה מושקא, שהורה לערוך התוועדות ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] (יומן שנת הקהל תשמ"ח עמוד 171).}}. | ||
אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת תשמ"ח בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}. | אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת תשמ"ח בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}. | ||