פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''פנחס מנחם אלתר''' כונה עד להכתרתו הגרפ"מ אלתר, (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו), היה האדמו"ר השישי לבית [[גור]]. בעל הפני מנחם. שימש כראש ישיבת שפת אמת. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בשנת [[תשנ"ב]] מונה לאדמו"ר מגור. נסתלק למחרת [[פורים]] [[תשנ"ו]].

נולד לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו.  

עם פטירת אביו ירש את דירתו שהיתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת תשי"ז בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו"ר מגור. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.