11,222
עריכות
מרדכי מנטליק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""
מ (החלפת טקסט – " הי"ד" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה,. | נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה,. | ||
בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק | בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל. | ||
כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] דא"ח בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] | כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] דא"ח בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי. | ||
בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד אגרת ה'רלז. | בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד אגרת ה'רלז. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==ראש הישיבה == | ==ראש הישיבה == | ||
[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] | [[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]]. | ||
מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר. | מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר. | ||