10,852
עריכות
קריאת התורה בראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום בוט
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קריאת התורה בראש השנה''' ויום הכיפורים יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] | '''קריאת התורה בראש השנה''' ויום הכיפורים יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] ז"ל שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | ||
בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת־התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)<ref>[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב.</ref>. | בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת־התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)<ref>[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב.</ref>. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר־תורה השני למפטיר שבקריאת ראש־השנה, וכן המפטיר של יום־הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר־תורה השני למפטיר שבקריאת ראש־השנה, וכן המפטיר של יום־הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | ||
ר' [[מרדכי שוסטרמן]], הבעל קריאה בבית־מדרשו של [[הרבי]], שאל את רבי [[יעקב לנדא]] אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי!<ref>[[מז'לובין לניו יורק (ספר)]], עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של | ר' [[מרדכי שוסטרמן]], הבעל קריאה בבית־מדרשו של [[הרבי]], שאל את רבי [[יעקב לנדא]] אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי!<ref>[[מז'לובין לניו יורק (ספר)]], עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרה"ח ר' [[מרדכי שוסטרמן]] ע"ה, שהיה הבעל־קריאה בבית־מדרשו של הרבי].</ref> | ||
==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ||