11,222
עריכות
עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''עבודה זרה''' היא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השניה במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיבר השני מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים. | '''עבודה זרה''' היא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השניה במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיבר השני מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים. | ||
על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים | על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים ח "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך. | ||
לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים. | לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת ה[[סטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות ד[[קדושה]] הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני". | ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת ה[[סטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות ד[[קדושה]] הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני". | ||
לכן אמרו | לכן אמרו ר שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שה[[סטרא אחרא]] קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
==שלילתה בעבודת האדם== | ==שלילתה בעבודת האדם== | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
===המקורות לזה | ===המקורות לזה בח=== | ||
*"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.{{הערה|שם=ע"ז}} | *"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.{{הערה|שם=ע"ז}} | ||