באתי לגני: הבדלים בין גרסאות בדף

על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של הקב"ה אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים היתה'. אלא שע"י חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני תשי"ג הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות להקב"ה [[דירה בתחתונים]].

תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט נפש על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'.