איוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 20 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
שורה 1: שורה 1:
'''איוב''' הינו דמות הצדיק הנדונה ב'''ספר איוב''', החלק השלישי מה"כתובים" שבתנ"ך, שהועמד בנסיון קשה - ביסורים שהפכו להיות סמל לשיא של סבל ויסורים - "יסורי איוב".
'''איוב''' הינו דמות הצדיק הנדונה ב'''ספר איוב''', החלק השלישי מה"כתובים" שבתנ"ך, שהועמד בנסיון קשה - ביסורים שהפכו להיות סמל לשיא של סבל ויסורים - "יסורי איוב".
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
חז"ל דנים בדבר, ראשית האם איוב אכן היה בעולם הזה, או שמא אינו אלא [[משל]] בלבד כדי ללמוד ממנו מוסר השכל. שנית, אם היה - מתי היה, ושלישית, מהי מדת צדקותו.
ח דנים בדבר, ראשית האם איוב אכן היה בעולם הזה, או שמא אינו אלא [[משל]] בלבד כדי ללמוד ממנו מוסר השכל. שנית, אם היה - מתי היה, ושלישית, מהי מדת צדקותו.
==דרגתו הרוחנית==
==דרגתו הרוחנית==
בכל מקרה, הריהו דמות הכתובה בתורת ה', והוא וכן כל הכתוב אודותו, הרי אלו דברי אלקים חיים - תורת אמת, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו, הרי בודאי שקיומו של איוב וכל המסופר אודותו - אינה עובדה המוטלת בספק, והדיון אינו אלא, האם איוב הוא מציאות בעלת ערך בפני עצמו, או שמא לא נברא אלא לשמש כ[[משל]] וכהוראה לבני ישראל בעבודתם את ה'. כך או כך, מכיון שמסופר עליו ב[[תורה]] - תורה מלשון הוראה, הרי זה בא ללמדנו לעבוד את ה'.
בכל מקרה, הריהו דמות הכתובה בתורת ה', והוא וכן כל הכתוב אודותו, הרי אלו דברי אלקים חיים - תורת אמת, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו, הרי בודאי שקיומו של איוב וכל המסופר אודותו - אינה עובדה המוטלת בספק, והדיון אינו אלא, האם איוב הוא מציאות בעלת ערך בפני עצמו, או שמא לא נברא אלא לשמש כ[[משל]] וכהוראה לבני ישראל בעבודתם את ה'. כך או כך, מכיון שמסופר עליו ב[[תורה]] - תורה מלשון הוראה, הרי זה בא ללמדנו לעבוד את ה'.


צדקותו של איוב היתה גדולה ביותר, וחז"ל הפליגו בשבחו ואמרו: ש{{ציטוטון|הטעימו הקב"ה לאיוב מעין [[עולם הבא]]}}, ועוד שבכמה ענינים נאמר בתורה שבחים באיוב יותר מב[[אברהם אבינו]], ועד כדי כך שהדבר התבטא גם בהצלחה מופלגת בגשמיות. ולא זו בלבד, אלא שגם {{ציטוטון|כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך}}, כי "היה איש תם וישר וירא אלקים וסר מרע". ודייקו רז"ל בלשונם - פרוטה, שבזה אין הכמות קובעת, כי אם ממי באה הפרוטה.
צדקותו של איוב היתה גדולה ביותר, וח הפליגו בשבחו ואמרו: ש{{ציטוטון|הטעימו הקב"ה לאיוב מעין [[עולם הבא]]}}, ועוד שבכמה ענינים נאמר בתורה שבחים באיוב יותר מב[[אברהם אבינו]], ועד כדי כך שהדבר התבטא גם בהצלחה מופלגת בגשמיות. ולא זו בלבד, אלא שגם {{ציטוטון|כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך}}, כי "היה איש תם וישר וירא אלקים וסר מרע". ודייקו ר בלשונם - פרוטה, שבזה אין הכמות קובעת, כי אם ממי באה הפרוטה.


אלא שבענין ההטעמה [[מעין עולם הבא]], לא הגיע למעלת ה[[אבות]], כמבואר בתוספות{{הערה|1= [[ד"ה]] שלושה, מס' [[בבא בתרא]] יז א.}} מגודל צידקותו, הנה בכל פעם שבניו סיימו לעשות משתה, היה מקדשם ומקריב [[קרבנות]] בשביל כל אחד מהם, באומרו: "אולי חטאו בני וגו' בלבבם" בעת משתה היין. ומזה נלמדה ההלכה בדבר [[תענית בה"ב]] לאחר כל חג.
אלא שבענין ההטעמה [[מעין עולם הבא]], לא הגיע למעלת ה[[אבות]], כמבואר בתוספות{{הערה|1= [[ד"ה]] שלושה, מס' [[בבא בתרא]] יז א.}} מגודל צידקותו, הנה בכל פעם שבניו סיימו לעשות משתה, היה מקדשם ומקריב [[קרבנות]] בשביל כל אחד מהם, באומרו: "אולי חטאו בני וגו' בלבבם" בעת משתה היין. ומזה נלמדה ההלכה בדבר [[תענית בה"ב]] לאחר כל חג.


כגודל צדקתו כך גודל [[ייסורים|יסוריו]] ב[[נסיון]] שהועמד בו, ויסוריו שהיו גדולים ביותר, היו לשם דבר - יסורי איוב, ואף על פי כן מכיון שהיו אלה רק ב[[גשמיות]], כתב הרמב"ן ז"ל{{הערה|1= בהקדמה לפירוש [[איוב]].}} שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגהינום.
כגודל צדקתו כך גודל [[ייסורים|יסוריו]] ב[[נסיון]] שהועמד בו, ויסוריו שהיו גדולים ביותר, היו לשם דבר - יסורי איוב, ואף על פי כן מכיון שהיו אלה רק ב[[גשמיות]], כתב הרמב"ן {{הערה|1= בהקדמה לפירוש [[איוב]].}} שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגהינום.


מפורסמת אימרתו בתפילתו: "רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו'", ומבואר ב[[תניא]] שאין הכונה בזה שבבריאתם נבראו [[צדיקים]] או [[רשעים]], כי הרי אז לא מגיע לצדיקים שכר על צדקתם, ולרשעים עונש על עוונם, שהרי נבראו כאלה. אלא הכונה היא, "בראת צדיקים" - שברא ה' אנשים בעלי נשמות גבוהות, המסוגלים לעמוד במדריגות הרוחניות והאהבה הגדולה לה' - של הצדיקים, ולעומתם "בראת רשעים" - שברא ה' אנשים עם נשמות נמוכות, שאינם מסוגלים למאוס ברע בתכלית ולבוא לידי [[אהבה בתענוגים|אהבת ה' בתענוגים]] - להתענג על ה' מעין עולם הבא, אלא שיגיע אליהם כמעשה ה[[רשעים]], דהיינו, - במחשבתם והרהורם לבד, כאשר ינסה יצרם לפתותם לדבר עבירה ח"ו, אבל הם מתגברים על יצרם וידחוהו בשתי ידים.
מפורסמת אימרתו בתפילתו: "רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו'", ומבואר ב[[תניא]] שאין הכונה בזה שבבריאתם נבראו [[צדיקים]] או [[רשעים]], כי הרי אז לא מגיע לצדיקים שכר על צדקתם, ולרשעים עונש על עוונם, שהרי נבראו כאלה. אלא הכונה היא, "בראת צדיקים" - שברא ה' אנשים בעלי נשמות גבוהות, המסוגלים לעמוד במדריגות הרוחניות והאהבה הגדולה לה' - של הצדיקים, ולעומתם "בראת רשעים" - שברא ה' אנשים עם נשמות נמוכות, שאינם מסוגלים למאוס ברע בתכלית ולבוא לידי [[אהבה בתענוגים|אהבת ה' בתענוגים]] - להתענג על ה' מעין עולם הבא, אלא שיגיע אליהם כמעשה ה[[רשעים]], דהיינו, - במחשבתם והרהורם לבד, כאשר ינסה יצרם לפתותם לדבר עבירה ח"ו, אבל הם מתגברים על יצרם וידחוהו בשתי ידים.

תפריט ניווט