באתי לגני: הבדלים בין גרסאות בדף

על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של הקב"ה אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים היתה'. אלא שע"י חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהיתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא בהמה דקה .. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית".

אמנם כשם שישנו השטות בקליפה כך יש שטות בקדושה, שהוא "[[ביטול]] הרצון שלמעלה מטעם ודעת", ועל ידה הוא ההתקשרות האמיתית עם [[אלוקות]] - כיון שאמיתית האלוקות הוא למעלה מגדר השגה ואינו נתפש בהשגה כלל. וכשם שה[[נביא]] מכונה "משוגע", שהוא מצד ביטולו הנעלה למעלה מטעם ודעת. ומזה הטעם היה המשכן מעצי שיטים, מלשון שטות, הרומזים על הפיכת השטות דקליפה לשטות דקדושה. ענין זה נעשה אצל כל אחד ואחד, כאשר במקום לעמוד על עקרונותיו בעניני העולם הגשמיים, אותם הוא מרגיש כחוק שאין מזיזים אותם ממקומם - ידע ש"מי הוא היודע עתו וזמנו - ויעמוד על נפשו ויקבע לו עיתים לתורה". על ידי העבודה של שטות דקדושה, מאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.

====הוצאתו והדפסתו====

ביום יו"ד שבט שנת [[תרד"ע]], הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת רבקה, אשתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וזקנתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. שנים מאוחר יותר, בשנת [[תש"ב]], הסתלקה בתאריך י"ג שבט הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, אמו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. במשך כמה שנים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ - או הוציא לאור קונטרס המכיל - מאמר חסידות בקשר עם תאריכים אלה.