איסר יהודה אונטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(36 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==תולדות חייו==
[[קובץ:איסר יהודה אונטרמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]
נולד ב[[בריסק]] בי"ד ניסן תרמ"ו בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש למד ב[[ישיבת מיר]] ואח"כ אצל רבו המובהק הגאון [[שמעון שקאפ ]] אחר חתונתו לומד ב[[ישיבת וולזין]] .שם הוסמך לרבנות.היה רב בכמה מקומות .
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]] (19 באפריל 1886), בעיר בריסק‏‏ ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] (26 בינואר 1976) ב[[ירושלים]].
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]] שיכלל את שירותי הדת ומקים כולל "שבט מיהודה" בניסן תשכ"ד נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן 10 שנה בכ"ד שבט תשל"ו בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].


==קשריו עם חב"ד והרבי:==
==תולדות חיים==
ביקר בישיבות חבד והיה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ליחידות וכשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא  על ההתענינות של הרבי- ביחידות אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שלא התחתן . אחרי שנתיים כשנכנס הדבר הראשון ששאל : "מה עם הבן שלך האם כבר התחתן" .התפלאתי לא רק מהזכרון המופלא אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו.
נולד בעיר בריסק{{הערה|1=‏אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].‏}} בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]].  
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.


על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תתיבות שמו של הרבי) שליט"א האדמור מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון"  
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים.
 
ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".
 
==קשריו עם חב"ד והרבי==
ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...
 
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".
 
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו.


==נסיעת אניות ישראליות בשבת==
==נסיעת אניות ישראליות בשבת==
הרבי היה יצא נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת במאבק בלתי מתפשר כאשר הוא מנצל ידיעותיו בהנדסת אניות  .בענין זה התכתב הרבי עם הרב אונטרמן שינצל את מעמדו הגדול להתערב בנושא ואף ב[[יחידות]] דבר על ענין זה .
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.


==מקורות==
==לקריאה נוספת==
[[שמן ששון מחבריך]].
* [[שמן ששון מחבריך]].
* ממלכת התורה
*'''היחידות הראשונה של הרב אונטרמן''', שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 9, 'ניצוצי רבי'
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 36.
{{הערות שוליים}}


[[ממלכת התורה]]
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}
ועוד
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]

תפריט ניווט