7,240
עריכות
ברכת הזימון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''ברכת הזימון''' הוא הכינוי להקדמה לברכת המזון כאשר שלושה גברים או יותר אכלו לחם ביחד. באם ...") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
באם היו עשרה שאכלו יחד לחם, או אפילו שבעה שאכלו לחם ושלושה משאר מאכלים, כאשר הוא מזמין אותם לברך הוא אומר "נברך אלקינו שאכלנו משלו", וכולם עונים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו". במשנה{{הערה|ברכות ז, ג.}} מובאת מחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לבין רבי עקיבא: שרבי יוסי הגלילי מפרט איך שמוסיפים לומר עוד שם של ה' במאה ובאלף וכו', אולם רבי עקיבא סובר שזה כמו בבית הכנסת, שברגע שיש מניין, זה לא משנה כמה יהיו, תמיד יתפללו באותו נוסח, וכן גם כאן. | באם היו עשרה שאכלו יחד לחם, או אפילו שבעה שאכלו לחם ושלושה משאר מאכלים, כאשר הוא מזמין אותם לברך הוא אומר "נברך אלקינו שאכלנו משלו", וכולם עונים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו". במשנה{{הערה|ברכות ז, ג.}} מובאת מחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לבין רבי עקיבא: שרבי יוסי הגלילי מפרט איך שמוסיפים לומר עוד שם של ה' במאה ובאלף וכו', אולם רבי עקיבא סובר שזה כמו בבית הכנסת, שברגע שיש מניין, זה לא משנה כמה יהיו, תמיד יתפללו באותו נוסח, וכן גם כאן. | ||
כאשר | כאשר אדם שלא אכל נקלע למקום שבו מזמנים עליו לענות גם כן: "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד". ובאם היה זה זימון בעשרה, עליו לומר "ברוך אלקינו ומבורך". | ||
מאז שהמזמן מתחיל לברך עד שהוא מסיים את הברכה הראשונה, אסור לכולם לדבר ולעשות שום דבר (כולל להתעסק עם האוכל), אלא לשתוק ולהקשיב למזמן. | |||
כאשר מתחילים לברך, המזמן מברך בקול את כל הברכה. לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח שאר המברכים יוצאים ידי חובה בברכה הראשונה, או בכל הברכה, אולם לפי מנהג חב"ד כל אחד מברך לעצמו. הרבי היה מברך בשנים הראשונות בקול, אך בתחילת שנות הלמ"דים הגיעה קבוצה של יהודים יוצאי גרוזיה, וכאשר הרבי זימן הם ענו ויצאו ידי חובה, ומאז הרבי החל לברך בשקט (כיוון שאדמו"ר הזקן פוסק שלא יוצאים){{הערה|בשם הר' [[אברהם אלאשווילי]].}}. | |||
ההלכה אומרת, שאם היו במקום רק שלושה אנשים אסור לאחד מהם ללכת בלא זימון, כיוון שאסור לגרום לביטול הזימון. ובפרט אם היו עשרה, שאז אם הוא ילך הוא יבטל הזכרת שם שמיים. אך אם בכל זאת אחד הלך, בשלושה אפשר לזמן גם אם הוא רק שומע, ובעשרה צריך שישב עמהם לשולחן בשעת הברכה. | |||
אם אחד מהסועדים כבר בירך ברכת המזון, עדיין אפשר לצרפו לזימון באם הוא אכל לחם או שאר דברים שמברכים עליהם "ברכה מעיין שלוש"; אבל אם הוא אכל דבר שמברכים לאחריו "בורא נפשות", אי אפשר לצרפו לזימון אם כבר בירך. | |||
===יעלה ויבוא=== | |||
אם זהו יום שבו אומרים [[יעלה ויבוא]], נוהגים שהמזמן אומרו בקול, והשאר עונים אמן (כשהם לאחר יעלה ויבוא או לאחר אמירת "ברוך . . בונה ברחמיו ירושלים") כאשר הוא אומר "זכרנו ה' בו לטובה", "פקדנו בו לברכה" "והושיענו בו לחיים טובים". כפי שעונים בשעת התפילה. | |||
==כוס של ברכה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כוס של ברכה]]}} | |||
יש כמה שיטות האם צריך לברך ברכת המזון על הכוס, אולם כולם מודים שמצווה מן המובחר לזמן על הכוס. יש האומרים שזה דווקא בזימון בעשרה לחשיבות הזכרת שם שמיים; ומנהג חב"ד{{הערה|היום יום י"ד כסלו, ונעתק ב[[ספר המנהגים חב"ד]].}} שמברכים על הכוס גם בשלושה. | |||
אם זהו יין שצריך למוזגו במים, ימזוג אותו בברכת "על הארץ", בכדי להודיע את שבח ארץ ישראל שיינותיה חזקים עד שצריך למוזגם במים. וכן עושים גם בחוץ לארץ. | |||
כאשר מזמנים על הכוס, לאחר שהמזמן נוטל את ידיו ב[[מים אחרונים]], הוא ממלא את ה[[כוס]] ומגביהה בשני ידיו ומרימה בשמאלו ומניחה על כף ידו הימנית כשאצבעותיו כפופות, ומתחיל לומר "רבותי" כו'. לאחר שסיים את ברכת "בונה ברחמיו ירושלים", הוא מניח את הכוס על השולחן, וכשמסיים לברך הוא מגביה את הכוס שוב, ומברך "בורא פרי הגפן" ושותה. | |||
==בשמחות== | |||
בסעודת [[ברית מילה]], קודם אמירת "הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח", אומרים את ה"הרחמן לברית מילה". | |||
בסעודת [[שבע ברכות]] לאחר סיום הברכה, קודם הברכה על היין מברכים את הברכות על כוס שניה, ובסוף מברך המזמן על הכוס הראשונה "בורא פרי הגפן", ושותה. ולאחר מכן מערבים את תכולת שתי הכוסות ונותנים לחתן ולכלה לשתות גם כן. | |||
==בפנימיות הענינים== | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||