יוסף יצחק סילברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה, זה היה הספד שנכתב ע"י בנו או וכו', זה צריך להיות אנציקלופדי!!!
(עריכה, זה היה הספד שנכתב ע"י בנו או וכו', זה צריך להיות אנציקלופדי!!!)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==  
==תולדות חיים==  
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] [[ו' שבט]] [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]].
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ו' שבט]], [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית לאביו הרב משה סילברמן שהיה באותו הזמן [[שליח]] [[הרבי]] לאוניברסיטה במרילנד (הוא החזיק בתפקיד זה בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]]).


על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח [[בית חב"ד]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"א להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".  
קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.


מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור , פתח אביו גן חב"ד בביתו . לכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "הברו אקדמי" בסילבר ספרינגס.
בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.
בכיתה ג' הביע הילד את רצונו ללמוד בחב"ד . הורי הילד שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בנו יורק והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד .  
הילד אמר שהוא רוצה ללמוד בנו יורק בחב"ד. 
בהתאם לכך , בשנת תש"מ שלחו הורי הילד את בנם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק.הוא התגורר בבית משפחת קארפ והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה ובהתוועדויות של הרבי בי' שבט ובכ' מנחם אב.


בשנת תשמ, הילד החליט לחזור ל"הברו אקדמי" .
מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת [[תש"מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אוושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות ל[[התוועדויות]] של הרבי ב770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב העכט ב770.
בשנות תשמ"ב - תשמ"ג , הורי הרב סילברמן ארגנו אוטובוס מלא עם ילדים שנסעו מידי בוקר מקולדז פארק ,ואדלפי מרלינד לבלטימור ללמוד בתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY).
בשנת תשמ"ג התקיימה תחרות מכל התלמוד תורה על לימוד מסכתות של משניות בעל פה.במקום ראשון זכה הילד אברהם דוד קוריצקי , במקום שני זכה הילד יצחק יוסף מנדלקורן ובמקום שלישי זכה הילד יוסף יצחק סילברמן .  
כפרס על לימודם , זכו הילדים להיכנס להתברך אצל הרב שניאור קוטלר מלייקווד.


בסוף שנת תשמ"ג , קיבל הוריו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו , קנדה ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו .
לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים תשמ"ב - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.
בשנת תשמ"ד למד אצל הרב שלמה הוכלר ע"ה (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) בתלמוד תורה "עץ חיים" .
בשנת תשמ"ה המשיך את לימודיו שם אצל הרב יעקב גלוכאווסקי ע"ה (אביו של יבלח"ט הרב מנחם מענדל גלוכאווסקי שליט"א).


בשנות תשמ"ו - תשמ"ט למד בישיבה קטנה בנר ישראל בטורנטו . בחלק מהשנים , השתתף בשיעורים שהתקיימו בחסידות "במחתרת" : לפעמים בחדר האוכל ,לפעמים בפנימיה - בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרו אז ללמוד חסידות בישיבה . המשפיעים ומגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן .
בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנת שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.
בשנת תשמ"ח , משגיח הישיבה תפסו את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיימה בספרייה של הישיבה, הפסיק את השיעור באמצע , פיזר את משתתפי השיעור ואסר על כל המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה (כי אם בחברותות) באמרו שזהו נגד עמדת הישיבה.
שנה לאחר מכן , המשגיח כבר לא היה בישיבה ...


 
בשנים תשמ"ו - תשמ"ט הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, משגיח הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על  המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן המשגיח כבר לא היה בישיבה.
בשנת תשמ"ט ביום פורים לאחר הסעודה , כתב הרב סילברמן מכתב ארוך לרבי וכתב את צדדי ספקותיו לגבי איפה ללמוד בשנה הבאה . היות והוא היה במצב של "עד דלא ידע" , המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך וחלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אליה שווי והרב שמואל קמינצקי וכן בטעלז... את המכתב הוא שלח למזכירות של הרבי בנו יורק .
עברו מספר חדשים , ולא קיבל שום תשובה , אז הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו ...
בהעדר תשובה , החליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב מנחם מענדל אהרונוב שליט"א ביחד עם התמים לימא וילהלם.
כעבור שנה, לאחרי פורים תש"נ , כתב ביחד עם החברותה שלו , דומפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו , קנדה והעבירו את הדוח לרבי דרך המשפיע שלהם , הרב מנחם מענדל אהרונוב.
הרבי ענה : באם יש ספיקות , נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו .
הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו , אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש .הוא שאל את הבחורים : האם יש למישהו כאן ספיקות ? ושניהם ענו :"לא" . אולם מסתבר שהרבי ענה אז לרב סילברמן על המכתב שכתב לפני שנה בפורים תשמ"ט ... 


בשנות תש"נ - פסח תנש"א המשיך במסגרת החבדית בטורנטו עם התמים לימא וילהלם .
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר פורים תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות המשפיע שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חבשיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.
לאחר פסח , נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון , אנגליה .  
בשנת תשנ"ב למד בישיבת "תורת אמת" ירושלים .
בשנת תשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת . לקראת פסח , הסתפק באם להמשיך ללמוד בישיבה בצפת או באם לחזור ללמוד ב"770" וביקש מאביו לשאול את הרב גרונר לשאול את עצת הרבי באם להישאר בצפת או לא .  
הרב גרונר שאל את הרבי , אבל הרבי לא רצה לענות .
כאשר אביו בישר לו שהרבי לא רוצה לענות , הציע שרב גרונר ישאל את הרבי באם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד.
הרב גרונר אכן שאל את הרבי והרבי ענה בראשו לחיוב . אז נזכר שגם בשנת תש"מ , כשהוריו שאלו את הרבי איפה הילד ילמד , הרבי ענה בדיוק אותו תשובה ..   
בראש חודש אלול , תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף וללמוד עם תלמידי הקבוצה שנסעו ללמוד בשנת תשנ"ד .  
הרבי ענה בראשו לחיוב .
בין השנים תשנ- תשרי תשנ"ח , למד ב"770" .  
בסוף תשרי תשנ"ח , נישא לרייעתו, לאה לבית משפחת ברוידא, בתו של הרה"ג משה אהרון ברוידא שליט"א , רב שכונת דרום גבעתיים .


לאחר חתונתו למד בכולל "צמח צדק" ירושלים -
לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש חודש אלול תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה תשנ"ד שנסעו אז. והרבי אישר. והוא למד ב770 עד סוף תשנ"ז.
 
   
 


===ברכות מהרבי===
בסוף תשרי תשנ"ח , נישא לרייעתו, לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].


הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות.
קיבל סמיכה ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]] והרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.
 
קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים("special children"). לקראת לידתו, נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג. לאחר הולדתו, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן. בנוסף לכך , הרבי גם שלח לו מכתב ברכה לרגל התספורת.
 
לקראת הבר-מצווה, קיבל מכתב ברכה מאת הרבי לרגל הבר-מצוה.   
 
ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.
 
 
קיבל סמיכה לרבנות ולדיינות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[יעקב מאיר שטרן]] ורבנים נוספים.


==פעילות ציבורית==
==פעילות ציבורית==
שורה 93: שורה 55:


===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשנ"ב)===  
===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשנ"ב)===  
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* '''חיים שאל ממך''' - [[תשנ"ב]].  
* '''חיים שאל ממך''' - [[תשנ"ב]].  
* '''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנ"ג]].
* '''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנ"ג]].
שורה 121: שורה 84:
* '''בצאת ישראל''' - [[תשע"ה]].
* '''בצאת ישראל''' - [[תשע"ה]].
* '''לא לנו''' - [[תשע"ו]]
* '''לא לנו''' - [[תשע"ו]]
 
}}
==ספרים שערך==
==ספרים שערך==
לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:
לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:
שורה 130: שורה 93:
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]].  
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]].  
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות , יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]]
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות , יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]]    
* '''"שערי שמירת הגוף ונפש" על הלכות מעקה ושמירת גוף ונפש לאדמו"ר הזקן ונלווה עליו קונטרס בל תשחית מהדורה שלישית'''.  (בשלבי עריכה לדפוס)     
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''. (בשלבי עריכה לדפוס).
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''. (בשלבי עריכה לדפוס).


תפריט ניווט