כוס של ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,466 בתים ,  1 בינואר 2016
שורה 67: שורה 67:


'''מלא''' – כמשמעו, שהכוס תהיה מלאה על כל גדותיה. ומכל מקום, אם הוא חושש שמילוי רב יגרום לשפיכת וביזוי היין, ישאיר קצת ריק למעלה ואין לחוש, כיוון שעדיין שם 'מלא' עליו{{הערה|ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג.}}.
'''מלא''' – כמשמעו, שהכוס תהיה מלאה על כל גדותיה. ומכל מקום, אם הוא חושש שמילוי רב יגרום לשפיכת וביזוי היין, ישאיר קצת ריק למעלה ואין לחוש, כיוון שעדיין שם 'מלא' עליו{{הערה|ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג.}}.
'''עיטור''' – הגמרא מציעה שני אופנים בהבנת הדבר: רב יהודה היה מעטרהו בתלמידים, דהיינו, שהיה מושיב את תלמידיו סביבותיו בשעת הברכה. ורב חסדא היה מעטרהו בכוסות, דהיינו, שהיה{{הערה|טור בשם ויש מפרשים. פירוש הרשב"ץ שם ד"ה בנטלי. שיטה מקובצת שם ד"ה רב חסדא.}} מניח כוסות יפים סביביו להדרו בהם.
למעשה{{הערה|טור בשם התוס' (ראה ב"י ד"ה והתוס'). ורא"ש שם פ"ז סל"ה.}}, אנו אין לנו עיטור, כדברי רבי יוחנן בגמרא.
'''עיטוף''' – רב פפא היה מתעטף בטליתו, ורב אשי היה פורס סודרו על ראשו. גם בזה אמר רבי יוחנן שאין לנו עיטוף.
ומכל מקום, נפסק שכל [[יראת שמים|ירא שמים]] לא יברך ב[[כיפה|מצנפת]], אלא צריך לשים כובע על ראשו{{הערה|שם=טא|ב"ח ד"ה רב אשי. מ"א ס"ק ה.}}. ויש מדקדקים שנוהגין להתעטף גם בבגד העליון{{הערה|שם=טא}}. ויש אומרים על פי ה[[קבלה]]: שאין עיטוף אלא ב[[ארץ ישראל]] מפני כבוד ה[[שכינה]]{{הערה|עטרת זקנים בשם ספר יש שכר (דיני בהמ"ז אות ד). מ"א שם בשם המקובלים.}}.


==חלוקת כוס של ברכה==
==חלוקת כוס של ברכה==

תפריט ניווט