10,895
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"הרב") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו '''כוס של אליהו הנביא''' | נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו '''כוס של אליהו הנביא'''{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תפ, ה</REF>. | ||
==עניינה של הכוס בדורותינו== | ==עניינה של הכוס בדורותינו== | ||
[[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], שהיתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר | [[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], שהיתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], כז, עמ' 55-48.</REF>. | ||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל" | הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל" {{הערה|1=[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז. [[אגרות-קודש]], כא, עמ' רד.</REF> | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו"רים בזה | [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו"רים בזה{{הערה|1=ספר המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר </REF>. | ||
===זמן מזיגת הכוס=== | ===זמן מזיגת הכוס=== | ||
מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון | מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון{{הערה|1=[[ספר המנהגים]], מהגש"פ מאד"ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש"ג]], עמ' 58.</REF> אך אדמו"ר הריי"צ עצמו חלוקה היתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,{{הערה|1=בשנים: [[תש"ג]], [[תש"ד]], [[תש"ה]].</REF>ולפעמים אחריה{{הערה|1=בשנת [[תש"י]].</REF> וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרה"צ רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].{{הערה|1=[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז.</REF>. | ||
לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] | לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]]{{הערה|1=א, עמ' 391.</REF>: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם. | ||
פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר | פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר{{הערה|1=המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג</REF> | ||
ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה | ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה {{הערה|1=שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ומסופקני האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).</REF> | ||
הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית, | הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,{{הערה|1=כן ידוע, וכן מעיד גם הרב [[יוסף יצחק אופן]].</REF> וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם. | ||
והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו. | והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו. |