10,833
עריכות
כפורת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון - עד"ז הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון. | משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון - עד"ז הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון. | ||
ולדעת [[רש"י]] הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=90 הרבי.] | ולדעת [[רש"י]] הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=90 הרבי.]}} | ||
== הכרובים == | == הכרובים == | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה. | מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה. | ||
הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים - 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח<REF>סוכה ה | הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים - 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח<REF>סוכה ה}}. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת. | ||
קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת ה[[שפע]] מלמעלה<REF>הרמב"ם, על פי רבנו בחיי - פר' תרומה | קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת ה[[שפע]] מלמעלה<REF>הרמב"ם, על פי רבנו בחיי - פר' תרומה}}.) כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד <REF>רש"י - שמות כ"ה, כ"ב.}}. | ||
בעת ש[[ישראל]] נהגו כ[[רצון]] ה' היו הכרובים מעורים זה בזה, היינו שפניהם זה כלפי זה. ובשעה שישראל נהגו שלא כרצון ה' היו הכרובים עם פניהם שלא כלפי זולתו. | בעת ש[[ישראל]] נהגו כ[[רצון]] ה' היו הכרובים מעורים זה בזה, היינו שפניהם זה כלפי זה. ובשעה שישראל נהגו שלא כרצון ה' היו הכרובים עם פניהם שלא כלפי זולתו. | ||