מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
עולם הבא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה מאפס!
אין תקציר עריכה |
(עריכה מאפס!) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה | ה'''עולם הבא''' הוא כינוי לתקופת השכר שבאה לאחר העבודה ב[[עולם הזה]]. | ||
במדרש | ישנם שני פירושים מהו העולם הבא: לדעת [[הרמב"ם]] העולם הבא הוא [[גן עדן]], עולם ה[[נשמה|נשמות]], ותכלית השכר היא לנשמות בלא [[גוף|גופים]]{{הערה|לשיטתו, הטעם לקריאת השם "עולם הבא" אינה מפני שעולם זה אינו מצוי כעת, אלא מפני שהוא בא '''לאדם''' רק לאחר עבודתו ב[[עולם הזה]] (הלכות תשובה ח, ח).}}. לדעת [[הרמב"ן]] העולם הבא הוא [[תחיית המתים|עולם התחיה]], ותכלית השכר תהיה לנשמות שישארו בגופים ויחיו ב[[חיים נצחיים]]. לכל הדעות, העולם הבא שונה לחלוטין מהעולם הזה בכך שאין בו אכילה ושתיה וצרכי הגוף הגשמיים כמו בעולם הזה. | ||
[[תורת החסידות]] מכריעה כדעת הרמב"ם, אם כי לעיתים משתמשים בתואר "עולם הבא" ביחס לגן עדן{{הערה|דוגמא לכך הוא הקטע ב[[תפילת שבת]]: "אין ערוך לך ה' אלוקינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא . . ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים"; שהעולם הבא המוזכר כאן בהמשך לעולם הזה איננו תחיית המתים אלא גן עדן (ראה בהמצויין ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' ד"ה להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו הערה 11).}}. | |||
==דעת הרמב"ם== | |||
בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[חז"ל]]{{הערת שוליים|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש הרמב"ם את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את [[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הצדיקים]] שתהיה אז מפרש כמשל. | |||
בהקדמה לפרק חלק מאריך הרמב"ם לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף הרמב"ם וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף. | |||
לכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל [[עם ישראל|ישראל]] בתחיית המתים יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת, ולאחריה יתבטלו הגופים, והנשמות יקבלו את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי חז"ל על ביטול המוות ו[[חיים נצחיים|החיים הנצחיים]], הוא מפרש לגבי חיי הנשמה, שהם יהיו נצחיים ובהם לא שייך כליון, אך לא לגבי הגוף. | |||
==דעת הרמב"ן== | |||
[[הרמב"ן]] בשער הגמול חולק על הרמב"ם, ומבאר שהעולם הבא הוא עולם התחיה, ובו יחיו בני ישראל כנשמות בגופים ב[[חיים נצחיים]]. הוא מוכיח זאת מכמה מקומות: | |||
*ב[[משנה]]{{הערה|שם=כל|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] פרק י משנה א.}} נאמר: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא . . ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה", וה[[גמרא]] מסבירה זאת: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהא לו חלק בתחיית המתים". הרי שהעולם הבא הוא תחיית המתים. | |||
*בכמה וכמה מקורות מיוחסים ענינים גשמיים לעולם הבא - לדוגמא, ב[[מדרש]]{{הערה|ספרי ברכה שנד.}} נאמר שאת כל אוצרות המרגליות ואבנים טובות של הספינות שאבדו בים הגדול, יסחוף הקדוש ברוך הוא לימה של [[חיפה]] עבור ה[[צדיקים]] לעולם הבא. כמו כן במדרש{{הערה|שמות רבה טו, כא.}} נמנים החידושים שיחדש הקדוש ברוך הוא בעולם הבא, וביניהם ריבוי חידושים הנוגעים לדברים גשמיים - כגון בנין [[ירושלים]] באבן ספיר, אילנות ופירות, חיות עופות ורמשים. | |||
*על כמה וכמה צדיקים מוזכר לאחר פטירתם שהם מוכנים לחיי העולם הבא: על [[משה רבינו]]{{הערה|ספרי נצבים שה.}} "'''גנזו''' לחיי העולם הבא", וכן על [[רבי עקיבא]]{{הערה|ברכות סא, ב.}} "'''מזומן''' לחיי העולם הבא". ומכך מוכח שהעולם בו נמצאות נשמות הצדיקים כעת - גן עדן - '''איננו''' העולם הבא, אלא העולם הבא יהיה רק אחר כך. | |||
הרמב"ן מסביר כיצד יתקיים הגוף אף על פי שלא תהיה אכילה ושתיה - בדוגמת משה רבינו בעלותו ל[[הר סיני]], שהתקיים ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא הגוף ניזון מ[[זיו השכינה]]. כך יהיו חיי הנשמה בגוף בעולם הבא. הרמב"ן ממשיך ומקשה - מהו אם כן הצורך בקיום הגוף, כשאין בו אכילה ושתיה? על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" - ורק הקדוש ברוך הוא בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. ואנחנו, עלינו להאמין בכך ב[[אמונה]] פשוטה. | |||
עם זאת, [[הרבי]] מציין שבעולם הבא תהיה אכילה ושתיה, ומה שאמרו חז"ל "אין בו לא אכילה ולא שתיה" - הכוונה שלא יהיה צורך באכילה ושתיה לצורך חיבור הנשמה עם הגוף, אבל תהיה לצורך אחר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת ר'.}}. | |||
==הכרעת החסידות== | |||
ה[[צמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|מצוות [[ציצית]]. וראה גם [[לקוטי תורה]] צו ד"ה ששת ימים (טו, ג). ביאור לד"ה שובה ישראל (סה, ד).}} מביא את שתי הדעות, וקובע אודות דעת הרמב"ן: "וכן הוא האמת עפ"י ה[[קבלה]]". בהמשך מבאר באריכות את הטעם לכך שהשכר בעולם הבא יהיה לנשמות בגופים, בשונה מגן עדן - מכיון שבגן עדן מאיר אור ה[[ממלא כל עלמין]] המתלבש ב[[אור פנימי|פנימיות]] בעולמות, ולכן על ידי אור זה יכולים להשיג אלוקות רק הנשמות - שהם כלי לכך, ולא הגופים. מה שאין כן בעולם הבא - עולם התחיה - יאיר אור ה[[סובב כל עלמין]], [[אור מקיף]] שלמעלה לגמרי מהעולמות, ולכן ביכלתו להאיר לנשמות בגופים כמו לנשמות בלי גופים בלי חילוק (ואדרבה, דוקא בגוף התחתון מתגלה יותר מעלת האור העליון - כי [[נעוץ תחילתן בסופן]]). | |||
{{להשלים}} | |||
===נשמות בגופים גם לדעת הרמב"ם=== | |||
הרבי קובע{{הערה|קונטרס הלכות של תורה שבע"פ [[תשנ"ב]], סעיף י.}} שגם לדעת הרמב"ם יהיה שכר המצוות בשלימות דוקא בעולם התחיה, אלא שלא הזכיר זאת בפירוש בספרו - שמכיון שהוא ספר [[הלכה|הלכות]], כתב בו רק על שלימות השכר כפי שהיא מצד הנבראים; אך עיקר ושלימות השכר כפי שהוא קשור לקדוש ברוך הוא יהיה דוקא בעולם התחיה. | |||
==העליות בעולם הבא== | |||
{{להשלים}} | |||
==כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא== | |||
במשנה{{הערה|שם=כל}} נאמר ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (זאת בניגוד לגן עדן, שרק יהודי שזוכה לכך יכול לעלות לגן עדן). הסיבה לכך, היא מפני שבעולם הבא תתגלה מעלת [[קיום המצוות]] של בני ישראל, וקיום המצוות שייך לכל יהודי ויהודי באותה מידה (בשונה מגן עדן שבו מתגלית מעלת [[לימוד התורה]] - ולימוד התורה אינו שייך לכל יהודי בשווה). | |||
בעומק יותר, בעולם הבא תתגלה מעלת בני ישראל עצמם, כפי שהם מאוחדים עם הקדוש ברוך הוא, שהיא נעלית יותר אפילו ממעלת קיום המצוות{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' ד"ה כל ישראל תשל"ג. חלק ד' ד"ה להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו.}}. | |||
{{להשלים}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[גן עדן]] | |||
*[[תחיית המתים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||