מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שורה 42: | שורה 42: | ||
===ברכת הבנים=== | ===ברכת הבנים=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==מהותו של יום ועבודתו== | |||
עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה והתחלת העניינים של יום הכיפורים עצמו ובעבודה ביום זה אפשר לפעול את העניינים שנפעלים ביום הכיפורים. | |||
עניין זה מתבטא בכך שהאכילה ושתייה שביום זה הוא הכשרה לעבודה שביום הכיפורים עד שאמרו חז"ל שהוא עצמו נחשב לתענית 'כל האוכל..כאילו התענה' ובעומק יותר על פי המבואר בקבלה{{הערה|עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א, סידור האריז"ל ושער הכוונות.}} צום יום כיפור עניינו 'סוד אכילה ושתייה פנימית' שביום זה האכילה היא לפנימיות הלב והנשמה, שזה עניין 'להחיותם ברעב' שעל ידי העינוי יש מאכל לפנימית הלב.{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים יד, ב.}} והאכילה שבערב יום הכיפורים הוא בכדי שה'אכילה חיצונית' לחיצונית הלב תהיה בשלימות ודווקא אז אפשר שיהיה האכילה פנימית.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 313.}} | |||
ויש מעלה בעבודה של ערב יום הכיפורים על העבודה של יום הכיפורים עצמו שהעבודה היא באכילה 'גשמית' | |||
שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם (שעניינו בעבודת האדם שלא רק "שכל מעשיך לשם שמים" אלא "בכל דרכך דעהו").{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.}} וההמשכה שעל ידי אכילה גשמית הוא ממקום גבוה יותר{{הערה|ועל דרך המעלה שב[[פורים]] שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).}} מעבודה ברוחנית.{{הערה|שם=כט}} וגם מצד עבודת הבירורים שבאכילה גשמית שמברר הניצוצות ששורשם ממקום גבוה ביותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.}} | |||
ועוד, אחד המעלות של יום הכיפורים שעניינו הוא גילוי היחידה שבנפש. הוא, שביום זה נוגע ביותר גשמיות הגוף של ישראל, שלכן נדרש וחשוב חמשת העינויים (איסור אכילה ושתיה וכן הלאה) שהם בגופו של היהודי. ויוקרו של הגוף הגשמי מתבטא בעיקר בערב היום במצוות האכילה לפי שהטעם העיקרי והפשוט לאכילה הוא "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי"{{הערה|שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.}} שנוגע ביותר מצב הגוף שהצום יהיה לו בקלות יותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.}} | |||
ויתירה מכך בגילוי של יום הכיפורים אינו נוגע כל כך עבודת האדם (לפי שעניין התשובה הוא רק להסיר המונעים לגילוי של "עיצומו של יום") אמנם בערב יום כיפור ישנו כבר מצד (עבודת) האדם כל ענייני היום תשיעי ועשירי, כולל העניין של "עיצומו של יום מכפר"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} שלכן אמרו: "כל האוכל...כאילו '''התענה תשיעי ועשירי'''".{{הערה|שם=כט|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 318-9.}} | |||
ועוד, העינוי והאכילה שביום הכיפורים עצמו (שגם בו ישנו אכילה של פנימיות הלב) ובערב היום (שגם בו ישנו "כאילו התענה") הוא חיבור הופכים (שעניינם חיבור סור מרע ועשה טוב לנקודה אחת) ו"תחילת" החיבור הוא בערב יום כיפור עוד לפני התקדש היום.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330.}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
===ספרים=== | ===ספרים=== |