רמת גן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,928 בתים ,  2 יוני
אין תקציר עריכה
(107 גרסאות ביניים של 45 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{קהילת חב"ד
שורשי קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואפשר אף מעט קודם לכך.  
|עיר=רמת גן
|תמונה=[[קובץ:רמת גן תהלוכה-1-758x505.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]
|כתובית=[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברמת גן, [[תשע"ה]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם גל]], הרב יוסף יצחק גל
}}
העיר '''רמת גן''' שבמרכז [[ארץ ישראל]] הוקמה ב[[תרפ"א]] (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).


== בית הכנסת "סוכת שלום" ==
קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נוסדה בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין החסידים המפורסמים דאז - הרב [[משה אקסלרוד]], הרב [[פולע כהן]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]].


בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז מר קריניצי היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]].  
בשנים הבאות הגיע לעיר השליח הרב [[מרדכי גל]] ופעל רבות בהפצת היהדות והמעיינות. כיום פועלים כשלוחים, בניו הרב אברהם גל והרב יוסף יצחק גל. רב הקהילה הוא הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]].


מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]"  כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה.  
==חב"ד ברמת גן==
=== בית הכנסת "סוכת שלום" ===
[[קובץ:סוכת שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת סוכת שלום, תש"ע]]
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. את בית הכנסת הקים וייסד הרב [[משה אקסלרוד]].


בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]] רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]],  כרב בית הכנסת מונה הרב ר' [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: רבי [[רפאל נחמן כהן]], ר' [[ישראל לייב ליפשיץ]] ועוד, מאוחר יותר התפללו שם : ר' [[אהרון אופן]], ר' [[בליקוב]] ועוד.
ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8572.htm אגרות קודש חלק כב, אגרת ח'תקעב].}}.  
הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך [[אהבת ישראל]]. בשמחת תורה אז המנהג היה שב[[שמחת תורה]] החסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב [[שמחה]] יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו.


=== רבנות בית הכנסת והקהילה ===
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. נוסח התפילה הוא ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם זאת מאחר ורבים מהמתפללים בו הם בני עדות המזרח, ישנם מספר קטעים בתפילה המושרים בסגנון ספרדי ירושלמי.  
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו ר' [[גדליה אקסלרוד]] שי' .לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור.


== בית הכנסת "היכל מרדכי" ==
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש"כ]].


במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. השמועה אומרת שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק, הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה למנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו חב"די.  
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב [[רפאל נחמן כהן]] והרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].


כך קם לו בית כנסת חדש של ה"שפיץ חב"ד" (כפי שכונה אז) בתרומת אחד ה[[חסיד]]ים שנדבה רוחו ותרם מגרש שלם לבנינו. שנים לאחר מכן אחר פטירת גבאי בית הכנסת המסור ר' [[מרדכי גרוזמן]] נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
ב[[שמחת תורה]] היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, [[התוועדות|מתוועדים]] בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'[[קולע]]ס' ברחובות העיר.


ממתפללי בית הכנסת המאוחרים בלט ר' [[מאיר בליזי'נסקי]] ע"ה, שפעל רבות בחוגים שונים באזור.
==== רב בית הכנסת והקהילה ====
[[קובץ:ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ, רב הקהילה מטעם הרבי במשך עשרות שנים]]
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו הרב [[גדליהו אקסלרוד]].  


לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור.


=== מינוי רב לבית הכנסת ===
הרב ליפשיץ שימש כרב בית הכנסת ויו"ר ההנהלה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו ברבנות בנו הרב ישראל ליפשיץ.


תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] שיחיה. וכך לאחר זמן מונה לכהונה זו ועד היום ממשיך בה לאויו"ט.
עד שנת [[תשס"ט]] שימש כגבאי הרב אהרן פולק ומשנת [[תש"ע]] עד שנת [[תשע"ח]] שימש כגבאי הרב [[ישראל שפרינגר]], ששיפץ את בית הכנסת שיפוץ יסודי.


== [[בית חב"ד]] ==
=== בית הכנסת "היכל מרדכי" ===
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הוותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די.


אחר זמן הגיע לעיר בשליחות הרבי הרב [[מרדכי גל]] שפתח [[בית חב"ד]] במרכז העיר ופועל בה פעילות עניפה עד היום.
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"[[שפיץ חב"ד]]". הבית כנסת נבנה בשכונת [[רמת יצחק]], בזכות אחד החסידים שתרם מגרש.  


בבורסת יהלומים שבעיר קיים בית חב"ד נוסף בראשות הרב [[חגי הלוי]].
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".  


==== מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי" ====
[[קובץ:יל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב הקהילה ובתי הכנסת, הרב ישראל ליפשיץ]]
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, בתפקידו זה כיהן במשך שלושים שנה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו בנו הרב ישראל ליפשיץ.
==== רבני הקהילה במשך השנים ====
* הרב [[משה אקסלרוד]].
* הרב [[גדליהו אקסלרוד]].
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]].
* בנו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]].
===משפיעים ואנ"ש ברמת גן===
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ']].
*הרב [[שמואל קדיש ברטנובסקי]].
*הרב [[מרדכי גרוזמן]].
*הרב [[אהרון אופן]].
*הרב [[אברהם דוד ינובסקי]].
*הרב [[צבי ונטורה]].


== רבני הקהילה ==
=== קירוב לחסידות===


*הרב [[משה אקסלרוד]] ע"ה.
בית הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ברמת גן, היוה מוקד להפצת מעיינות החסידות.
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] שיחיה.
*הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] שיחיה.


ר' מאיר מסר שיעורי חסידות בסגנונות שונים,  ברבים וביחידות, מידי יום במשך שנים רבות לתלמידים רבים ברמות שונות, דרכם התקרבו לעולמה של החסידות ולשמירת תורה ומצוות. בשיעורים שבביתו השתתפו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו הוקדשו בעיקר ללימוד התניא, כשהוא מסביר את הנלמד בהסברים שכלתניים ומשלים מוחשיים. בדרך כלל גלשו לפילוסופיה חסידית, הגות מעמיקה שביסס על ספרי החסידות. השיעורים התאפיינו בידע רב ובדיבור כנה, יחד עם חום ו[[אהבת ישראל]], ובשל כך קנו את פירסומם ומשכו רבים.


== מדמויות הקהילה ==
מטרת חייו הייתה להנחיל לרבים את תורת החסידות, ובה דבק כל ימיו. לימד סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור [[תניא]] בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות.


*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[יאיר כלב]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]], והאדמו"ר מבישטינא{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].
 
*הרב [[אהרון אופן]].
=== בית חב"ד בעיר ===
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
[[קובץ:רמת גן חנוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקה חנוכיה מרכזית ברמת גן]]
*הרב [[משה מרדכי עמרמי]].
[[שליח]] הרבי ומייסד [[בית חב"ד]] בעיר היה הרב [[מרדכי גל]], שריכז את פעולות השלוחים בעיר. כיום בניו הם ממשיכים דרכו.  
*הרב [[ישראל צבי הבר]].
*הרב אברהם גל ואחיו יוסף יצחק גל, המרכזים את פעולות חב"ד המרכזי בעיר. ותחתם פועלים בעיר:
*רב קהילת חב"ד ברמת גן -  הרב [[ישראל ליפשיץ]], מרכז את פעילות בית הכנסת ובית חב"ד "היכל מרדכי" ומכהן כיו"ר [[יד לאחים]].
*הרב מנחם מענדל לבנוני, הפועל בשכונת הראשונים, בשנת [[תשפ"ג]] הקים ישיבה בבניין הבורסה לבחורים אחרי [[קבוצה]].
*הרב [[חגי הלוי]], ניהל את בית חב"ד בבורסת היהלומים בעיר.
*הרב ישראל גורביץ, שליח בשכונת קרינצי.
*הרב לוי יצחק גופין, שליח ברמת אפעל.
*הרב בנימין קלי, שליח לשכונת מרום נווה.
*הרב ניר להב, שליח לשכונות קריית בורוכוב ותל גנים.
*הרב חיים צדוק, שליח לשכונת רמת עמידר.
*הרב [[ישראל שפרינגר]], ריכז את פעילות בית הכנסת ובית חב"ד "סוכת שלום", וכיום רב בית הכנסת לצעירים.
 
==ראו גם==
* [[רמת יצחק]]
 
==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]]
*הרב פולע כהן, [[מאחורי מסך הברזל (ספר)]] מהדורה מחודשת
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[רבים השיב ליהדות וחסידות]], תולדות הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]


[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד בארץ הקודש]].
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמת גן]]
416

עריכות

תפריט ניווט