בחזקת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

תחילת התגלותו יהיה שיעמוד [[מלך]] על ישראל כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהי מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות {{הערה|אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.}}). אולם מלכותו לא תהיה על ידי [[נביא]] ו[[סנהדרין]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.}} ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.}} ואף על פי כן דין מלך יהיה לו שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו (מלחמת עמלק שהוא חלק מסימני חזקת משיח.){{הערה| מוכרח בלקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".}}{{הערה|בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי קבלת העם להיות לעבדים הוא מלך אולם אם כן מדוע אין לו דין מלך וראה לקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.}}

תחילת התגלותו בזה שהוא 'עומד מלך' על אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם ובמלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור [[משיח ודאי]] הנה דווקא שם מתגלה עומק עניינו. ההסבר בזה הוא: חידושו של משיח נמצא בעצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה בפעולות. הסיבה לכך היא בזה שהרוממות של מלכותו נובעת מנשמתו שהיא דרגת ה[[יחידה]]{{הערה|פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}} ועניינה של יחידה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות אלא שהיא מובדלת בעצם משאר הדרגות ובעצם מהותה אינה בגדרם כלל. וכך הוא גם במלכותו שהוא בעצם מהותו מרומם ומנושא מכל העם כולו. ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (שיחת פרשת תולדות)}}