יום טוב בן אברהם אשבילי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו
אין תקציר עריכה |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; | {{קשר חב"די}} | ||
רבי יום טוב בן אברהם אשבילי המכונה ריטב"א (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; ה' אלפים י' - צ') היה מגדולי חכמי [[ישראל]] בכל הדורות ורבני [[ספרד]] ה[[ראשונים]]. היה תלמידם של ה[[רא"ה]] וה[[רשב"א]]. | |||
== תולדות חיים == | |||
רבי יום טוב נולד בשנת ה'י בעיר סביליה לאביו רבי אברהם אשבילי. | |||
=== רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו === | |||
למד [[תורה]] ב[[ברצלונה]] אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל [[הרשב"א]] (ר' שלמה בן אדרת), למד גם אצל רבינו [[מאיר הלוי אבולעפיה|מאיר הלוי אבולעפיא]] מ[[טולידו]] שב[[ספרד]] המכונה בספרי הראשונים ה[[יד רמ"ה]] וכן '''נשיא נשיאי הלוי'''{{הערה|פארלעס בתולדות הרשב"א עמ' 59 ברעסלוי 1868}}. עוד בחיי רבותיו נודע כ[[תלמיד חכם]] מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כ[[דיין]] בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ל[[יהודים]] תקופה שקטה. בחיי רבותיו [[הרשב"א]] והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את [[הרשב"א]] והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם. | |||
מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם [[בית דין|בתי הדין]] של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"{{הערה|שו"ת הריטב"א מ"ג.}}. הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "[[מורה נבוכים]]" ל[[רמב"ם]] והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי. | |||
ידוע ומפורסם כ[[ראשונים|ראשון]] חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד, בחידושיו על ה[[תלמוד]] ניכרת השפעתם של ה[[רמב"ן]] וה[[רי"ף]] מחד, ומאידך גיסא דברי [[בעלי התוספות]] (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל ל[[תוספות רבינו פרץ]]. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי [[הרמב"ן]] כדוגמת הרשב"א. | |||
הריטב"א העריץ במידה שווה את [[הרמב"ם]] והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך [[הרמב"ן]] לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך [[הרמב"ן]] "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את [[הרמב"ן]] הוא מכנה לעיתים רבינו הגדול. | |||
הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, [[נימוקי יוסף]], ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד ב[[ישיבה|ישיבות]] והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי ה[[בית יוסף]]. כמו כן מפורסם ה[[שו"ת]] שלו שיצא לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]] בעריכת הרב [[יוסף קאפח]]. | |||
הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית. | |||
יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, [[יהודים]] ולא יהודים, נהג ב[[ענווה]] יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול. | |||
====התייחסותו ל[[ברייתא דפרק שירה]]==== | |||
מעניינת התייחסותו המחודשת של הריטב"א ליצירת ברייתא ד[[פרק שירה]] אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב בשמו חידושי [[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]] להרב [[יעקב אבן חביב]] ל[[מסכת עבודה זרה]] שמביא בשם [[הריטב"א]] וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:{{הערה|הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.}}: {{ציטוטון|פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך}}. | |||
==ספריו== | |||
*חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות, רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות. | |||
*פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן. | |||
*הלכות ברכות. | |||
*שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט). | |||
*ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן. | |||
*פירוש על [[הגדה של פסח]]. | |||
*פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד. | |||
*ספר הדרשות- אבד. | |||
{{ראשונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||