כח העצמות: הבדלים בין גרסאות בדף

אמנם במציאות ה[[יש הגשמי]] תכונה שונה מכל הנמצאים שאופן מציאותו הוא שנרגש בו שמציאותו מעצמותו, כלומר שמצד הרגשתו היש מרגיש שקיים מעצמו ואין לו מקור שמהווה אותו. והסיבה לזה הוא מפני שהמקור והאור האלוקי שמהווה אותו בורא אותו באופן של ריחוק כלומר שמצד אחד פועל את בריאתו ומצד שני הוא מנותק ממנו בכדי שהנברא לא ירגיש אותו (שאילו ירגיש ממילא לא יהיה 'יש' אלא יהיה כמציאות האור).

אולם היות וכל הנבראים כולם וכל הגילויים שבכל הדרגות כולם אפילו אור אין סוף אין מציאותם מעצמותם מפני שלכולם יש מקור ורובם{{הערה|שעל אור אין סוף שלפני הצמצום לא שייך לומר שקדמו העדר ח"ו אלא רק 'כעין' קדמו העדר(ראה בערכו, וראה ספר המאמרים תרנ"ט ד"ה צאינה וראינה וספר הערכים ערך אוא"ס).}} קדמם העדר ומציאותם מחודשת. ממילא אין בכוחם לתת ולהעניק למציאות אחרת שמתהווה על ידם את הרגשה של 'מציאותו מעצמות' כשלהם עצמם אין כלל את הרגשה זו ואין הרגשה זו בגדרם כלל שהוא רק בגדר העצמות שהוא מחויב המציאות (כנ"ל). לכן התהוות היש הוא דווקא בכח העצמות וכלשון אדמו"ר הזקן בתניא:

{{ציטוט|תוכן=מהותו ועצמותו של המאציל ברוך הוא שמציאותו היא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו ולכן הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה.|מרכאות=כן|מקור=תניא אגרת הקודש סימן כ' (דף קל)}}

אולם להיות שהעצמות אינו בגדר להוות הנבראים בעלי גבול. שלכן הבריאה היא באמצעות [[אור אין סוף]] ועל ידי סדר השתלשלות ו[[עשר ספירות]] עד לספירה האחרונה שהבריאה על ידה היא [[ספירת המלכות]] לכן ברצון הבורא נמצא גם בהם "כח העצמות". בכדי שהבריאה תוכל להיות על ידם אולם ברור שכח זה אינה בהם מצד עצמם אלא מצד העצמות שנמצא בהם.