2,778
עריכות
רב יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תלמידיו=[[אביי]], [[רב אויא]] | |תלמידיו=[[אביי]], [[רב אויא]] | ||
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]] | |בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]] | ||
}}'''רב יוסף בר חייא{{ | }}'''רב יוסף בר חייא{{הערה|ראה חולין יח ע"ב.}}''' היה [[אמורא]] תלמידו המובהק של [[רב יהודה]]{{הערה|שם. שבת ל"ד ע"ב. ל"ז ע"א ועוד.}} בדורו של [[רבה בר נחמני]], ונחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו [[אביי]] ו[[רבא]]. | ||
רב יוסף חלה ושכח תלמודו ואביי תלמידו הזכירו לו. | |||
לאחר שנפטר [[רב יהודה]], עלתה השאלה את מי למנות, את רב יוסף הידוע כבקיא עצום והיה מכונה כ"סיני" מכיון שהיה יודע כל מה שניתן בסיני, או את [[רבה]] שהיה ידוע יותר כחריף ועוקר הרים. שלחו את השאלה לפני חכמי ישראל, שפסקו כי רב יוסף עדיף בשל היותו בקיא, שכן מעלה זו נצרכת יותר ותמיד צריכים לזה שיודע הכל. | לאחר שנפטר [[רב יהודה]], עלתה השאלה את מי למנות, את רב יוסף הידוע כבקיא עצום והיה מכונה כ"סיני" מכיון שהיה יודע כל מה שניתן בסיני, או את [[רבה]] שהיה ידוע יותר כחריף ועוקר הרים. שלחו את השאלה לפני חכמי ישראל, שפסקו כי רב יוסף עדיף בשל היותו בקיא, שכן מעלה זו נצרכת יותר ותמיד צריכים לזה שיודע הכל. | ||
למרות זאת, רב יוסף סירב למינוי, שכן | למרות זאת, רב יוסף סירב למינוי, שכן הייתה קבלה בידו שהוא יהיה ראש הישיבה במשך שנתיים וחצי, ולכן ידע שאם יתמנה לרב וראש ישיבה יפטר מהעולם לאחר שנתיים וחצי. הכתירו את עמיתו רבה, ורק לאחר שרבה נפטר כעבור כעשרים שנה, מינוהו לראש הישיבה, והוא נפטר כעבור שנתיים וחצי{{הערה|[[הוריות]] י"ד ע"א}}. | ||
== בתורת הרבי == | == בתורת הרבי == | ||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | |||
בסיום [[מסכת סוטה]]{{ | בסיום [[מסכת סוטה]]{{הערה|1=[[סוטה]] כו, א.}} שנינו: "משמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] בטלה [[ענוה]] ויראת [[חטא]]. אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא{{הערה|שאני ענוותן - פרש"י.}}, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא". | ||
מקשה [[הרבי]]: רב יוסף הוא [[אמורא]], ואיך יכול לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: "לא תיתני ענוה", "לא תיתני יראת חטא"? עוד מקשה הרבי, שהמאמר "לא תיתני ענוה דאיכא '''אנא'''", ובלשון [[רש"י]] "שאני ענוותן" - הוא לכאורה היפך הענוה? | מקשה [[הרבי]]: רב יוסף הוא [[אמורא]], ואיך יכול לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: "לא תיתני ענוה", "לא תיתני יראת חטא"? עוד מקשה הרבי, שהמאמר "לא תיתני ענוה דאיכא '''אנא'''", ובלשון [[רש"י]] "שאני ענוותן" - הוא לכאורה היפך הענוה? | ||
מסביר הרבי, כי בענין ה[[ענווה]] מבואר, שהעניו יודע מעלת עצמו, ויודע שהמעלות הללו הם חשובים ביותר, אבל להיותו מכיר את האמת אינם חושבם למעלה ומדריגה שלו, שמכיר את האמת דכל ענין הטוב שיש לו אינו מצד עצמו כי אם מה שבא | מסביר הרבי, כי בענין ה[[ענווה]] מבואר, שהעניו יודע מעלת עצמו, ויודע שהמעלות הללו הם חשובים ביותר, אבל להיותו מכיר את האמת אינם חושבם למעלה ומדריגה שלו, שמכיר את האמת דכל ענין הטוב שיש לו אינו מצד עצמו כי אם מה שבא ב[[ירושה]] מ[[אבות|אבותינו]] כו', ולא עוד אלא שעושה חשבון בנפשו שאילו היו אלו הכוחות אצל אחר אפשר היה מגלה את הכוחות יותר.{{הערה|סד"ה וירא העם - קונטרס [[חג השבועות]] שנה זו (ספר המאמרים [[תש"י]] ע' 236).}}. | ||
זה הוא גם הביאור כאן, רב יוסף | זה הוא גם הביאור כאן, רב יוסף בוודאי ידע גודל מעלתו ב[[לימוד התורה]] - כאמרו "אי לאו האי יומא דקא גרים (שלמדתי תורה ונתרוממתי) כמה יוסף איכא בשוקא"{{הערה|1=[[פסחים]] סח, ב ובפרש"י.}} - עד שנקרא בשם "סיני"{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] והוריות בסופן.}}, ע"ש ש"[[משניות]] וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני"{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[הוריות]] שם.}}, ולמרות זאת לא החזיק טובה לעצמו, בידעו שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה, ובלשונו: "אי לאו האי יומא דקא גרים". ולכן היה יכול לומר "אני ענוותן" - כיון שמדת הענוה אינה בסתירה כלל לידיעת מעלת עצמו, כולל גם מעלת הענוה עצמה. | ||
לכן גם אמר רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה, מצד ענוותנותו של רב יוסף שהכיר שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה - ייחס אותן לא לעצמו, אלא לרבי. ובאמרו לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא", לא התכוין לחלוק על דברי התנא שאמר משמת רבי בטלה ענוה, כי הרי ללא רבי אין עוד מעלת הענוה, כי אם התכווין לומר שהעובדה שהוא ענוותן מוכיחה ש[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] לא מת. | לכן גם אמר רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה, מצד ענוותנותו של רב יוסף שהכיר שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה - ייחס אותן לא לעצמו, אלא לרבי. ובאמרו לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא", לא התכוין לחלוק על דברי התנא שאמר משמת רבי בטלה ענוה, כי הרי ללא רבי אין עוד מעלת הענוה, כי אם התכווין לומר שהעובדה שהוא ענוותן מוכיחה ש[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] לא מת. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
*בנו '''מר זוטרא בריה דרב יוסף''' | *בנו '''מר זוטרא בריה דרב יוסף''' | ||
*בנו '''רב נחמן בריה דרב יוסף''' | *בנו '''רב נחמן בריה דרב יוסף''' | ||
*נכדו '''רב דימי בריה דרב נחמן בריה דרב יוסף'''{{ | *נכדו '''רב דימי בריה דרב נחמן בריה דרב יוסף'''{{הערה|ראה [[סנהדרין]] כד, א.}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
[[הרבי]], [[הדרן]] על [[מסכת סוטה]], '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2937352/jewish/-.htm#footnoteRef53a2937352 שיחת יום שני של [[חג השבועות]], [[תש"י]]]''' | |||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים|יוסף]] | [[קטגוריה:אמוראים|יוסף]] | ||