11,222
עריכות
שלום דובער פרידמן (שמי"ר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב"
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן מרדכי אהרן).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]] | [[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן מרדכי אהרן).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]] | ||
הרב '''שלום בער פרידמן''' נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], להוריו הרב [[מרדכי אהרן פרידמן|מרדכי אהרן]] ואסתר. אביו למד בצעירותו בישיבת '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], שם נחשב היה מ'בעלי הנגלה'. במקביל היה מפעילי חברת '[[פדיון שבויים]]' שתפקידה היה לפעול למען שחרור ה[[תמימים]] משירות בצבא הצאר. | |||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==גלגוליו בישיבות תומכי תמימים== | ==גלגוליו בישיבות תומכי תמימים== | ||
באותם ימים למדו שני האחים, ר' שלום דובער ור' [[אברהם יוסף פרידמן|אברהם יוסף]], בישיבה המחתרתית שהתקיימה בעיר [[ברדיטשוב]]. את הישיבה הקים | באותם ימים למדו שני האחים, ר' שלום דובער ור' [[אברהם יוסף פרידמן|אברהם יוסף]], בישיבה המחתרתית שהתקיימה בעיר [[ברדיטשוב]]. את הישיבה הקים הרב [[יעקב שץ]] ואף לימד בה את שיעורי ה'נגלה' כשלצדו המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באסרו חג שבועות [[תרצ"ה]] כתב ר' [[יעקב שץ]] אל [[הרבי הריי"צ]]: | ||
"לא מכבר באו עוד ב' פועלים [תלמידים] שיחיו, בני ה"ר מרדכי אהרן [פרידמן] מרוסטוב". | "לא מכבר באו עוד ב' פועלים [תלמידים] שיחיו, בני ה"ר מרדכי אהרן [פרידמן] מרוסטוב". | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
לאחר המלחמה נשא לאישה את מרת הינדא (לבית פסבקוב, מגזע חסידי אלכסנדר), והשניים קבעו את ביתם בריגה. אל עיר זו הביא גם את הוריו, ר' מרדכי אהרן ומרת אסתר, כאשר במקביל המשיך את שירותו הצבאי בבסיס הסמוך לריגה. הוא מילא שורה של תפקידים סודיים ורגישים, כך שגם לאחר שחרורו, נקרא מידי פעם לשירות מילואים. | לאחר המלחמה נשא לאישה את מרת הינדא (לבית פסבקוב, מגזע חסידי אלכסנדר), והשניים קבעו את ביתם בריגה. אל עיר זו הביא גם את הוריו, ר' מרדכי אהרן ומרת אסתר, כאשר במקביל המשיך את שירותו הצבאי בבסיס הסמוך לריגה. הוא מילא שורה של תפקידים סודיים ורגישים, כך שגם לאחר שחרורו, נקרא מידי פעם לשירות מילואים. | ||
בגין דרגתו הבכירה, יכול היה לשמור על כשרות ולהתפלל כדבעי גם בימי המלחמה הטרופים, כפי שסיפר בנו המשפיע | בגין דרגתו הבכירה, יכול היה לשמור על כשרות ולהתפלל כדבעי גם בימי המלחמה הטרופים, כפי שסיפר בנו המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]: | ||
"את הטלית והתפילין החביא אבא בדרך קבע בתנור שעמד במשרדו. מידי יום מצא את הזמן להסתגר במשרדו - משרד קצין בצבא האדום בתוככי מחנה סודי - התעטף בטלית, הניח תפילין והתעצם בתפילתו. גם כשרות המזון לא הייתה בעיה כה גדולה, שכן בהיותו קצין, יכול היה להיכנס בחופשיות למטבח ולקחת ירקות ופירות ומוצרים נוספים שאין בהם בעיות כשרות". | "את הטלית והתפילין החביא אבא בדרך קבע בתנור שעמד במשרדו. מידי יום מצא את הזמן להסתגר במשרדו - משרד קצין בצבא האדום בתוככי מחנה סודי - התעטף בטלית, הניח תפילין והתעצם בתפילתו. גם כשרות המזון לא הייתה בעיה כה גדולה, שכן בהיותו קצין, יכול היה להיכנס בחופשיות למטבח ולקחת ירקות ופירות ומוצרים נוספים שאין בהם בעיות כשרות". | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
נסיעה סודית לסמרקנד | נסיעה סודית לסמרקנד | ||
את ילדיו נאלץ לשלוח ללמוד ב"[[שקולע]]", אולם במקביל שכר להם מלמדים שלימדום תורה. ביניהם היו | את ילדיו נאלץ לשלוח ללמוד ב"[[שקולע]]", אולם במקביל שכר להם מלמדים שלימדום תורה. ביניהם היו הרב נחום יצחק לרמן והרב נחום בעסער, שניהם מחשובי חסידי חב"ד בעיר. | ||
רעייתו מרת הינדא סיפרה כי לשכנים החטטנים, היו מספרים כי המלמד הוא מורה לאנגלית... | רעייתו מרת הינדא סיפרה כי לשכנים החטטנים, היו מספרים כי המלמד הוא מורה לאנגלית... | ||