אברהם אליהו פלוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' '''אברהם אליהו פלאטקין''' נולד ב[[יום הכיפורים]] [[תרמ"ט]], לאביו הר"ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.  

[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת [[התוועדות]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.  

ר' אברהם אליהו נפטר ב[[ח' מרחשון]] [[תש"ט]] ומ"כ בעיה"ק [[צפת]].

[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]

 

בשנת [[תרס"ז]] שם ר' אברהם אליהו את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

 

כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘אישיות'].  

 

פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי"צ]] את אשר השיב.  

לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר' אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.  

יש המספרים כי תקופה מסויימת למד בחברותא עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ בעצמו!

 

===אושוועט===

זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט.  

בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]] ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה.  

===הצעת משרה בווררשא===

בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".  

הרב מו"ה אברהם אלי' שי'

זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.  

תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים.  

גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'.  

==מעמד הפרידה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ==

למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.  

 

 

==בהרי אוראל==  

 

בשנות [[מלחמת העולם השניה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.

 

 

בשנת [[תש"ג]] הגיע הרב ר' אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.

 

 

 

(השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]] ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה].

 

 

 

ר' אברהם אלי' יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]].

 

 

 

 

 

[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]

* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

 

* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60909 הגאון הליטאי שביקש להתמנות לראש ישיבת ליובאוויטש], י"א בטבת תשע"ג {{שטורעם}}

[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]