מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
ציפייה לגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ב[[אמונה]] שלימה בביאת ה[[משיח]], ואף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו | ב[[אמונה]] שלימה בביאת ה[[משיח]], ואף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו | ||
בכל יום שיבוא". | בכל יום שיבוא". | ||
==אופי הצפייה והבקשה== | |||
הבקשה והצפייה לגאולה הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. הוא אינו מסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא חוזר עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'". בתפילה עצמה הוא מבקש זאת כמה פעמים בכמה אופנים{{מקור|אינו בלקו"ש חלק כ}} ובבקשה עצמה הוא אומר "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - אין רגע ביום שהוא אינו מקווה ומצפה לישועה.{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} | |||
==סיבתה== | |||
אופי הבקשה החוסר מרגוע נובע מתוך אי השלמה עם הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל{{הערה|ירושלמי יומא כ"א הלכה א}} "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור ה[[רוגצאבי]] שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש){{הערה|שיחת יב תמוז תשמ"ד}} כמו כן אינו חש את מעלת הגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו שזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד}} | |||
התחושה שכל הגלות הינה רק העלם והסתר שמטרתה היא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר מביאה את האדם לצפות לגאולה(כמשל [[המגיד ממזריטש]] שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה). | |||
חוסר הצפייה לגאולה נובע מגודל ההסתר שאינו מרגיש את מטרת הגלות, והוא מעומק חושך הגלות שהוא מתייאש מלחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הבהרה|משמע שיש בזה שני עניינים א. יאוש - אף שיודע שהוא בגלות ב. חוסר הרגשת חושך הגלות.}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט}} | |||
==הצפייה מקרבת הגאולה== | |||
"הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים" לפיכך רוצה הקב"ה שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה הקב"ה שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה, כדברי חז"ל במדרש: | |||
{{ציטוט|תוכן=..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."|מקור=מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב|מרכאות=כן}} | |||
ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ו[[יתרון האור מתוך החושך]]. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד}} | |||
ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"{{הערה|ספר מדבר קדמות לחיד"א מערכת ק אות ט"ז}}{{הערה|{{קישור אוצר 770|106|183|B|לקוטי שיחות כרך ל' בראשית|הרבי}}}} | |||
==הבקשה בתפילות== | |||
'''הבקשה לביאת המשיח''' תופסת מקום כה מרכזי ביהדות, עד שבכל | '''הבקשה לביאת המשיח''' תופסת מקום כה מרכזי ביהדות, עד שבכל | ||
הפרטים בחייו כיהודי היא מוזכרת בצורה מיוחדת במינה. | הפרטים בחייו כיהודי היא מוזכרת בצורה מיוחדת במינה. | ||
==בתפילת שמונה עשרה== | ===בתפילת שמונה עשרה=== | ||
מתוך שלוש עשרה ברכות אותן קבעו אנשי כנסת הגדולה לתפילה שלוש פעמים בכל יום כצרכי הרבים העיקריים, מזכירים אנו בחמש ברכות את בקשת ודרישת הגאולה על ידי ה[[מלך המשיח]]: | מתוך שלוש עשרה ברכות אותן קבעו אנשי כנסת הגדולה לתפילה שלוש פעמים בכל יום כצרכי הרבים העיקריים, מזכירים אנו בחמש ברכות את בקשת ודרישת הגאולה על ידי ה[[מלך המשיח]]: | ||
| שורה 20: | שורה 38: | ||
"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום, ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה". | "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום, ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה". | ||
==בברכת המזון== | ===בברכת המזון=== | ||
בברכת המזון אנו אומרים: | בברכת המזון אנו אומרים: | ||
| שורה 35: | שורה 53: | ||
בסוכות מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". | בסוכות מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". | ||
==במועדים== | ===במועדים=== | ||
".. וזכרון משיח בן דוד עבדך". | ".. וזכרון משיח בן דוד עבדך". | ||
| שורה 43: | שורה 61: | ||
"ועיננו תראינה מלכותך.. על ידי דוד משיח צדקך". | "ועיננו תראינה מלכותך.. על ידי דוד משיח צדקך". | ||
==הרחמן דברית מילה== | ===הרחמן דברית מילה=== | ||
"הרחמן הוא ישלח לנו משיחו.. לבשר בשורות טובות וניחומים" | "הרחמן הוא ישלח לנו משיחו.. לבשר בשורות טובות וניחומים" | ||
==בברכת הנישואין== | ===בברכת הנישואין=== | ||
"מהרה ה' אלוקינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" - תפילה המדברת על השמחה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה, דווקא בתוך שמחת הנישואין הפרטית. | "מהרה ה' אלוקינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" - תפילה המדברת על השמחה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה, דווקא בתוך שמחת הנישואין הפרטית. | ||
==לאחרי מאה ועשרים== | ===לאחרי מאה ועשרים=== | ||
לאחר מאה ועשרים, אחת מהשאלות שאדם נשאל בשעה שמכניסים אותו לבית-דין של מעלה היא: "ציפית לישועה?". | לאחר מאה ועשרים, אחת מהשאלות שאדם נשאל בשעה שמכניסים אותו לבית-דין של מעלה היא: "ציפית לישועה?". | ||
| שורה 62: | שורה 80: | ||
*{{קישור חבד וידפו|2982|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}} | *{{קישור חבד וידפו|2982|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}} | ||
*{{קישור חבד וידפו|4161|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}} | *{{קישור חבד וידפו|4161|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||