מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מוחין ומידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←באדם
(←באדם) |
|||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
[[עשר הספירות]] נרמזים בארבעת האותיות של שם [[הוי"ה]] המוחין באותיות [[י"ה]] (י'-חכמה, ה-בינה) והמדות באותיות [[ו"ה]] (ו-ששת המידות, ה-מלכות) ההבדל בין המוחין למדות "מוחין לעצמן והמדות לזולתן" מתבטא אף בזה עפ"י המבואר ששם הוי"ה מתחלק לשניים שאותיות י"ה מרמזים על האור הנסתר והנעלם ועליו נאמר "הנסתרות לה' אלוקינו"{{הערה|תקוני זהר דף סג עמוד ב ודף קכט עמוד א וראה גם לקוטי תורה בעלותך דף כ"ח עמוד ד}} ועל האותיות ו"ה נאמר "והנגלות לנו ולבננו" - "וה-נגלות" שהאור שבדרגה זו מתגלית אל הנבראים והוא האור של המדות העליונות. | [[עשר הספירות]] נרמזים בארבעת האותיות של שם [[הוי"ה]] המוחין באותיות [[י"ה]] (י'-חכמה, ה-בינה) והמדות באותיות [[ו"ה]] (ו-ששת המידות, ה-מלכות) ההבדל בין המוחין למדות "מוחין לעצמן והמדות לזולתן" מתבטא אף בזה עפ"י המבואר ששם הוי"ה מתחלק לשניים שאותיות י"ה מרמזים על האור הנסתר והנעלם ועליו נאמר "הנסתרות לה' אלוקינו"{{הערה|תקוני זהר דף סג עמוד ב ודף קכט עמוד א וראה גם לקוטי תורה בעלותך דף כ"ח עמוד ד}} ועל האותיות ו"ה נאמר "והנגלות לנו ולבננו" - "וה-נגלות" שהאור שבדרגה זו מתגלית אל הנבראים והוא האור של המדות העליונות. | ||
== | ==בנפש האדם== | ||
כמו שלמעלה בספירות ישנם עשר ספירות ומתחלקים למוחין ומדות כך באדם ישנם העשר כוחות וגם הם מתחלקים למוחין ומדות. | {{ערך מורחב|נפש האדם}} | ||
כמו שלמעלה בספירות ישנם עשר ספירות ומתחלקים למוחין ומדות כך באדם ישנם העשר כוחות וגם הם מתחלקים למוחין ומדות. ואף הם מרומזים בשם הוי"ה, שמאיר ונמצא בנפשו של כל יהודי. (והוא לפי ש[[נפש]] האדם נמשכה מהספירות לכן נמצא בה כל עניני הספירות). | |||
אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות ה הראשונה של שם הוי'ה והיא | אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם לעומת זאת מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות "ה" הראשונה של שם הוי'ה והיא מוגדרת כ"נסתרות" ורק מחשבה דיבור ומעשה נחשבות אצלו כנגלות. | ||
הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) משא"כ למעלה הרי הקב"ה עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות {{הערה|שם= ל"ט 53}} | |||
==="בעבודה"=== | |||
בשביל חיות המצוות נדרש האדם לעורר את המדות דווקא לפי שמהמוחין לא יגיע לחיות בקיום המצוות ומהמדות כן | בשביל חיות המצוות נדרש האדם לעורר את המדות דווקא לפי שמהמוחין לא יגיע לחיות בקיום המצוות ומהמדות כן | ||