השל"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,313 בתים ,  14 באוקטובר 2014
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
רבי '''ישעיה הלוי הורוביץ''' הידוע בכינוי '''השל"ה הקדוש''', (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו "השל"ה" הינו מספרי היסוד של תנועת ה[[חסידות]].
רבי '''ישעיה הלוי הורוביץ''' הידוע בכינוי '''השל"ה הקדוש''', (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו "השל"ה" הינו מספרי היסוד של תנועת ה[[חסידות]].


== תולדותיו ==
== תולדות חיים ==
 
נולד ב[[פראג]] בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד [[הרמ"א]], וחיבר את הספר "חסד לאברהם".  
נולד בפראג בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד [[הרמ"א]], וחיבר את הספר "חסד לאברהם".  


עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.
עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.
שורה 19: שורה 18:
לפני הסתלקותו צווה השל"ה שלא יספידוהו. נפטר ב[[י"א ניסן]] לשנת ה'ש"צ ומקום מנוחתו בטבריה (ליד קברו של הרמב"ם).
לפני הסתלקותו צווה השל"ה שלא יספידוהו. נפטר ב[[י"א ניסן]] לשנת ה'ש"צ ומקום מנוחתו בטבריה (ליד קברו של הרמב"ם).


=== במשנת חסידות חב"ד ===
== במשנת חסידות חב"ד ==


אדמו"ר הזקן בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה, וכן התפלל בסידור של השל"ה.<REF>בית רבי.</REF> וכיוון את הכוונות של השל"ה.
אדמו"ר הזקן בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה, וכן התפלל בסידור של השל"ה.<REF>בית רבי.</REF> וכיוון את הכוונות של השל"ה.
שורה 31: שורה 30:
הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש תש"י עמ' ו'.]</REF>
הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש תש"י עמ' ו'.]</REF>
אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.<REF>ראה לדוגמא תורת מנחם התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמ' 942.</REF>
אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.<REF>ראה לדוגמא תורת מנחם התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמ' 942.</REF>
באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרים הקדושים שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 התוועדויות ש"פ וארא מברכים החודש שבט תשמ"ח, עמוד 255].}}.


===ציטוטים===
===ציטוטים===
שורה 38: שורה 39:


מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש רש"י (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש רש"י לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש רש"י (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש רש"י לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
==ספריו==
*'''סידור שער השמיים'''
*'''שני לוחות הברית'''
==קישורים חיצוניים==
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3980&CategoryID=985 השל"ה - בעל שני לוחות הברית]''', לקט מהתייחסויות הרבי בנוגע לספר ולמחברו, במדור 'ניצוצי רבי' שב[[שבועון התקשרות]] גליון 672


{{הערות שוליים}}  
{{הערות שוליים}}  
31,206

עריכות

תפריט ניווט