31,671
עריכות
שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה. | בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה. | ||
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. | בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. | ||
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים. | לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים. | ||
===ביקורת=== | |||
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה. | |||
בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' באייר תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' ניסן תשע"א.}}, אך למרות זאת, השתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל". | בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' באייר תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' ניסן תשע"א.}}, אך למרות זאת, השתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל". | ||