שניאור זלמן גפני: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,166 בתים ,  8 באוגוסט 2014
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרב גפני.jpg|left|thumb|250px|הרב שניאור זלמן גפני]]
{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן גפני
|תמונה=[[תמונה:הרב גפני.jpg|left|thumb|250px|]]
|כינוי=הרב גפני
|תיאור=ראש ישיבת אור תמימים                   
|תאריך לידה=[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]]
|מקום לידה=בעיר מלבורן ב[[אוסטרליה]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=בני ברק, צפת
|תפקידים נוספים=ראש כולל בבניברק
|רבותיו=ר' זלמן סאריבראנסקי, ר' [[נחום גולדשמיד]]
 
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= חב"ד
}}
 
הרב '''שניאור זלמן גפני''' (יליד שנת [[תרח"צ]], 1937) הינו חסיד חב"ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]] וזכה לקרב עשרות צעירים מחו"ל לעולמה של חסידות חב"ד, וכיהן כראש [[כולל]] ב[[בני ברק]] במשך עשרות שנים. כיום מתגורר ב[[צפת]] ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.
הרב '''שניאור זלמן גפני''' (יליד שנת [[תרח"צ]], 1937) הינו חסיד חב"ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]] וזכה לקרב עשרות צעירים מחו"ל לעולמה של חסידות חב"ד, וכיהן כראש [[כולל]] ב[[בני ברק]] במשך עשרות שנים. כיום מתגורר ב[[צפת]] ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.


==קורות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]] למשפחה לא יהודית, ובבחרותו החל להתעניין ביהדות עד שהחליט להתגייר, ולאחר גיורו הפך לחסיד חב"ד ועמד בקשר קרוב עם הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[יצחק דוד גרונר]].
נולד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]] למשפחה לא יהודית.
 
בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, ולא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה שפרה בבורא עולם, ובתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקות משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו.           
 
לבסוף פגש נער שווידע אותו ליהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב יצחק שלזינגר. ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בשואה, הגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר, דבק באמונתו. אצלו היה מברר את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו. כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, תראה, "אני נתתי לך את כל מה שאני יודע, אם רצונך בעומק ובפנימיות יותר, תפנה לחסידי [[ליובאוויטש]]",ושלחו אל המשפיע הרב [[זלמן סאריבראנסקי]].
 
כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהכיע לאמת. במשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב [[אבא פליסקין]], הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[נחום זלמן גורביץ']] ומשפחתו, והרב [[איסר קלווגנט]] ומשפחתו, וכן הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]].
 
מה שהכי תפס אותו בחב"ד, זו העובדה שהם מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים. הם כולם, ובייחוד הרב סאריבראנסקי, שהיווה דוגמה חיה מהלכת. שלא כמו באוניברסיטה ששם ראה פרופסורים שיכלו לדבר על פילוסופיה זו או אחרת בהתלהבות רבה, אך לנהוג בחיי היום יום שלהם בדיוק ההפך. ואילו החסידים דיברו על אהבת ישראל וניתן היה לראות אותה אצלם במוחש, שכן הרב גפני בן בית אצלם. הם דיברו על תפילה בעבודה, והם אכן התפללו בצורה כזו. החסידים הללו השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. ובעקבות זאת הגיע להחלטה  שכך גם הוא רוצה לחיות את חיו.  


בראשית שנות השישים נסע ל[[ארץ הקודש]], שם היה לתלמידו של ר' [[נחום גולדשמיד]]. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[בני ברק]].
בשנת [[תשכ"ב]] על פי הוראת [[הרבי]] נסע ל[[ארץ הקודש]] , שם היה לתלמידו של ר' [[נחום גולדשמיד]]. לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ד]] קבע את מגוריו ב[[בני ברק]].


===פעילות ציבורית===
===פעילות ציבורית===

תפריט ניווט