שינויים

העיר '''{{קהילת חב"ד||שם=קהילת חב"ד|תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל ה[[חסידות|חסידי]] בעיר|עיר=[[אלעד''' ממוקמת במרכז הארץ]]|מדינה=[[ארץ ישראל]]|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], כ-25 דקות נסיעה מהרב [[שמואל וולוסוב]]|מוסדות בקהילה= [[כפר בית חב"ד]]. העיר נוסדה בשנת , גני חב"ד, [[תשנ"טספריה]] וכבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי ואף שבע משפחות תורנית, [[חסידי חב"דתלמוד תורה]], בראשם בית ספר בנות, ו[[ישיבה|ישיבה קטנה]]|מספר משפחות בקהילה=כ- משפחת הר"ר אורי שיחי250|ראו גם='''ראו גם''' ברגדא.|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=}}

== ייסוד קהילות חב"ד =====בית כנסת "בית מנחם"===[[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב [[סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "[[שבת]] סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב"ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין נוסח ל[[חב"ד ]], יקבלו [[בית כנסת]]. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד ==. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.

בסוף חודש לקראת [[מנחם אבי' בשבט]] תשנ[[תש"ט עבר לגור באלעד הס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[שליחהרבי]] הרה.}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ח ד. ב[[יוסף יצחק סילברמןראש חודש]] שי[[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. שלשה שבועות ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר מכןעבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, במוצאי ב[[י"שבת סליחותח באלול]]. ב[[כ" נפגש א באלול]] קיבל הרב סילברמן עם את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש המועצה דאזהשנה]], הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"דבית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, יקבלו בית כנסתר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.

הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש"ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבתיחד עם המבנה, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד אלא שראש נתנה המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב"ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל המקומית את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[הרבי]]) יזם "מבצע חמישים" בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודשהכנסת]] (חומשים, סידורים, [[אדר ראשוןארון קודש]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכןופרוכת, בכ' במה ל[[אדר ראשוןקריאת התורה]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר"ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברהעמוד לחזן, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב"ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב"ד. וחודש וחצי לאחר מכןכונניות לספרי קודש, בב' [[ניסן]]שולחנות, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"דכסאות ושלט לכניסה).

כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון ב[[תש"סב' ניסן]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו"ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.כעבור שלשה שבועות, בכ"ג סיון תש"ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו"ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מב' ניסן תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חבתשע"ד.בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח"י אלול,נחתם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין הר"ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ"א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחותב]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.בערב טקס [[ראש השנההנחת אבן הפינה]], התקיים טקס לבניית מבנה קבע [[חנוכת הביתבית הכנסת]].בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב"ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:"בית מנחם חב"ד-ליובאוויטש אלעד".

== ייסוד גני לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "[[דרך מצוותיך]]" שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס [[חב"ד]] המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות [[חב"ד אלעד ==]] בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.

במהלך האסיפה לבחירת וועד לקהילת חבבשנת [[תשע"ד, נבחרה מנהלת לגני חב"ד באלעד ועליה הוטל בין השאר לדאוג לאישורים מהמועצה ולרשום ילדים לפתיחת הגנים. בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-ז]] הונח אבן הפינה לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשסתשפ"אב]].כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים , החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחדאת המבנה בתוך שנה.

== ייסוד מקווה טהרה =[[בית הכנסת]] "היכל ה[[ברכה]]" צפון [[אלעד ]] (רובע A)===

לקראת שבת פרשת נח עם התפתחות העיר [[אלעד]], החלו בשנת [[תשס"אה]], יזם להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח ויוהרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה ו]] סוכם על פתיחת [[מקווהבית כנסת]] שיהיה מתאים לשיטת בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] [[תשס"ו]], פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, אדמוהוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חבד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"דב[[אדר]] [[תשס"ו]], החליט השליח להקים מחדש את המנין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לאשר את בניית המקווה בשיטת חב"ד.בחודש אדר בשנת [[תשסתש"בע]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, והתנגדות רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייההקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.

בו' ===[[שבטבית הכנסת]] [[תשסחב"ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס"ד התקיים טקס חנוכת הבית. אהל רינה" מערב אלעד ===

בתום ההסכם, בשנת [[תשסתשע"ו]]א, הוצע לרב החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן עשיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר.בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל"י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד.בשנת תשע"ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייהשמו ל"אהל רינה". בתמורה לשילוב הספריותבשנת תשפ"ב בכ"ד שבט, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשיםאישר רב קהילת חב"ד אלעד הרה"ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב"ד אלעד.בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב"ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב"ד בהנהגת השליח הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשסבשכונת מערב אלעד.בשנת תשפ"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדשג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.

לקראת ===רבני הקהילה===ב[[חג הפסחב' בניסן]] [[תשס"זא]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראבוהוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה"ד.ושנה לאחר מכןעקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, בב' אדר שני לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35 ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.

==לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני הקהילה==חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.

בב' ניסן ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה"ח ר' ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[דניאל גראבסקישניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליטלכהן כרב קהילת חב"א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורהבארץ הקודש]], בניית התלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה" וניהולם. עקב מחלוקות [[הרב הראשי לישראל]] הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסןיונה מצגר]] שנת תשס, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ה הוכנס ספר התורה הקהילתיד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.

===משפיעי הקהילה===לאחר יותר משנה פתיחת המניין השלישי של העדרות רב קהילהחב"ד ברובע A על ידי השליח, התקיימו שוב בשנת התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[תשס"ומשפיע]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקיבית הכנסת]] שליט"א - בנו בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליטבעיות ב"א - רבה של נחלת הר חבשלום בית"ד - לכהן כרב בקהילה.

== פעילויות אנמספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו"ש ==כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן.

פעילויות אנבביהכנ"ש באלעד הינם: גמס "חיםדרך מצוותיך" משמש הרב [[דוד יואל ויינפלד]], מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנכמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ"ש וכלליב.

== קהילת אנ=נציגי חב"ש במספרים ד בעירייה===הקהילה מונה כיום כמאה וחמישים משפחות ומספר זה הינו במגמת עליה רציפהבבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר. בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשפ"ד]] נבחר שוב ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר. == ישיבת מוסדות חב"ד ==*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הרב סילברמן ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הרב סילברמן.*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד קיימת . במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.*'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס"ב]] פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל [[תשס"ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס"ה]]. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.*'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.*'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב. הישיבה הוקמה ע*'''כוללי ערב מרכז חמ"ש''' - סניף "[[מעייני ישראל]]"י בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב [[אברהם אשר בלינוביוסף יצחק סילברמן]]. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת *'''גמ"חים''' - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.*'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.*'''נשי ובנות חב"ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר*'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].*'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג. ===ייסוד מקווה טהרה אלעד===לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד. תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. ב[[חודש אדר]] [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל. בי"א חשוון [[תש"ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש. בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. ==לקריאה נוספת==*'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 30*'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 44 ==קישורים חיצוניים==*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]*'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב"די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}} {{ערים בישראל}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:אלעד]]