14,699
עריכות
מסכת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד"
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
מ (החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד") |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל. | ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל. | ||
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.{{הערת שוליים|1= | הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.{{הערת שוליים|1=ראו עוד חידושי הרבי בענין על פי הקבלה ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=0220f93b-6ea9-4cdb-9a40-87601a089d8a&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=371 רשימות].}} | ||
==הקורע בחמתו בשבת== | ==הקורע בחמתו בשבת== | ||
מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו. | מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו. | ||