אהבת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  30 באפריל 2014
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
מ (החלפת טקסט – " ספר השיחות " ב־"ספר השיחות ")
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
שורה 9: שורה 9:
אהבת ישראל היא "כל התורה כולה" (כמאמר הידוע של הלל הזקן), וזו המטרה הראשית של חסידות בכלל ושל הרבי בפרט. רואים את זה גם כן בשיחתו של הרבי ביוד שבט תשי"א בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחה:
אהבת ישראל היא "כל התורה כולה" (כמאמר הידוע של הלל הזקן), וזו המטרה הראשית של חסידות בכלל ושל הרבי בפרט. רואים את זה גם כן בשיחתו של הרבי ביוד שבט תשי"א בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחה:


בבואו ל[[ארה"ב]] אמר הרבי: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא". כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה ("סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":
בבואו ל[[ארה"ב]] אמר הרבי: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא". כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה ("סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל - "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":


'''שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד, כעצם אחד. בתורת החסידות מובא מאמרו של [[הבעש"ט]] בשם ראשונים: העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו. ובנדו"ד, כיון שג' האהבות הם עצם אחד, מובן, שבכל א' מהם יש שלשתם, כי, כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו.'''
'''שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד, כעצם אחד. - בתורת החסידות מובא מאמרו של [[הבעש"ט]] בשם ראשונים: העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו. ובנדו"ד, כיון שג' האהבות הם עצם אחד, מובן, שבכל א' מהם יש שלשתם, כי, כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו.'''


כשישנה אהבת ה', אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, ה"ז הוראה שחסר גם באהבת ה'. לאידך גיסא, כשישנה אהבת ישראל, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבם, הרי, סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם. וכידוע הסיפור אודות הרבי הצמח-צדק, שע"י נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם על ידי תורה ועבודה.
כשישנה אהבת ה', אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, ה"ז הוראה שחסר גם באהבת ה'. לאידך גיסא, כשישנה אהבת ישראל, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבם, הרי, סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם. וכידוע הסיפור אודות הרבי הצמח-צדק, שע"י נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם על ידי תורה ועבודה.
שורה 27: שורה 27:
תורת [[חב"ד]] מבהירה, כי נשמתו של כל [[יהודי]] היא "חלק אלוק ממעל ממש", חלק, כביכול, מהאלוקים! ויתירה מזו: נשמותיהם של כל היהודים הם כאילו, [[נשמה]] אחת גדולה שהתפצלה בגופים רבים. מכאן, שכאשר אני אוהב את הזולת, אני פשוט אוהב את... עצמי!
תורת [[חב"ד]] מבהירה, כי נשמתו של כל [[יהודי]] היא "חלק אלוק ממעל ממש", חלק, כביכול, מהאלוקים! ויתירה מזו: נשמותיהם של כל היהודים הם כאילו, [[נשמה]] אחת גדולה שהתפצלה בגופים רבים. מכאן, שכאשר אני אוהב את הזולת, אני פשוט אוהב את... עצמי!


גישה זו הביאה לידי כך, שה[[חסידים]] רואים בכל יהודי "יהלום" יקר, ואת העובדה שיש לו מגרעות שונות כבוץ ועפר המכסים על ה"יהלום". ואם כן האם משום כך יש לדחותו?! להפך, יש לאהבו ומתוך אהבה זו להשתדל לעזור לו "לנקות את עצמו מהבוץ".
גישה זו הביאה לידי כך, שה[[חסידים]] רואים בכל יהודי "יהלום" יקר, ואת העובדה שיש לו מגרעות שונות - כבוץ ועפר המכסים על ה"יהלום". ואם כן - האם משום כך יש לדחותו?! להפך, יש לאהבו ומתוך אהבה זו להשתדל לעזור לו "לנקות את עצמו מהבוץ".


הדגשים אלה על הצורך באהבת-ישראל אמיתית יצרה אצל החסידים גישה חמה לכל יהודי וביניהם שררה אהבת אחים ממש. דורות רבים של חסידי [[חב"ד]] יישמו בפועל את האמרה החסידית: "פרוסת הלחם שבידי היא שלך כמו שלי" ("שלך" קודם ל"שלי").
הדגשים אלה על הצורך באהבת-ישראל אמיתית יצרה אצל החסידים גישה חמה לכל יהודי וביניהם שררה אהבת אחים ממש. דורות רבים של חסידי [[חב"ד]] יישמו בפועל את האמרה החסידית: "פרוסת הלחם שבידי היא שלך כמו שלי" ("שלך" קודם ל"שלי").
14,699

עריכות

תפריט ניווט