צבי אלימלך שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

אודות שמו מסופר, כי אמו היתה אחיינית של רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. על פי ברכתו של רבי אלימלך נולד לה בן זכר, וכשנכנסה לרבי אלימלך לשאול מה יהיה שמו של הרך הנולד הורה לה רבי אלימלך לתת לו את השם אלימלך. האמה נבהלה מאוד, מכיון שבקהילות האשכנזיות לא נהוג לתת שם אחרי אדם שחי, ובחושבה שרבי אלימלך מצווה ליתן לוולד שם כשמו, הבינה שרבי אלימלך מרמז בכך על פטירתו הקרובה, ופרצה בבכי. בראות ר' אלימלך את פחדה, הורה לה להוסיף לו שם "אלימלך".  

לאחרי ה[[ברית מילה|ברית]] כשניתן לו השם, אמר רבי אלימלך: צבי אינו [[מלך]]<ref>כוונתו לשם אלימלך המרמז למידת [[מלכות]].</ref> אם היו קוראים לו כשמי היה בדרגתי ממש, עכשיו לא יהיה אלא חצי ממני.

למרות שהיה מתלמידי הרבי מלובלין והרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שדרכם היתה שונה מעט משל אדמו"ר הזקן כידוע, מזכיר בספריו את התניא בהערצה רבה.

בספרו "הוספות מהרצ"א", אותו חיבר כפירוש לספר "סור מרע ועשה טוב" של בעל העטרת צבי מזידיטשוב <ref>סימן לה.</ref> כתב: אם תרצה לרוות צמאונך, עיין נא בספר התניא הנקרא בשם ליקוטי אמרים הנדפס מחדש בזמנינו.

וכן בספרו דרך פקודיך<ref> הקדמה ז אות ו'.</ref> אודות ענין העלאת המחשבות כתב: ועיין כל זה בספר התניא של החסיד הגאון מהרז"ש. וכוונתו לדברי רבינו בספרו [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ח|פרק כ"ח]] "ואל יהי שוטה". וכן מזכיר את דברי אדה"ז בספר [[לקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14491&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3&pgnum=108 מאמר חודש תשרי מאמר ג'].}}. ובמקומות נוספים<ref> בני יששכר מאמרי כסלי טבת מאמר ג' סימן מ"ו., ובאגרא דפרקאאות קלב.</ref>.