2,264
עריכות
אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שלמה חיים העביר את הדף אברהם מקליסק (תקופת המגיד ממזריטש) ל־אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם מקליסק חסיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מתקופת [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (תקופת אדמו"ר הזקן)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם מקליסק חסיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מתקופת [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (תקופת אדמו"ר הזקן)]]}} | ||
היה | רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' (נפטר [[ד' בשבט]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וממנהיגי עליית החסידים ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]]. משנת [[תקמ"ח]], לאחר פטירת הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]] עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. | ||
==קורות חייו== | |||
נולד בעיירה הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]], והפך לחסידו הנלהב. סביבו התרכזו חסידים רבים שדבקו בדרכו שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שהתנהגות הפראית של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת תשע"ב אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה.}}. במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם חציו ביידיש וחציו ברוסית ביחס לחסידי הקאליסקער ובו מכנים אותם "חסידי טלק". | |||
נשא לאישה את רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזווג שני, והוא סיפר זאת לרבי. '''קונטרס צדי"ק למלך''' ח"ז עמ' 363.}}. ואלמנתו של ר' נח אלטשולר (בנה הוא [[שלום שכנא אלטשולר,]] אביו של ה[[צמח צדק]]). בשנת [[תקל"ז]] הצטרף לשיירת העולים בראשות חברו-רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק ועמד לימינו בהנהגת השיירה הגדולה. את חתימתו ניתן למצוא על רוב האגרות שנשלחו לחוץ לארץ מצורפת לחתימת ידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|לדוגמה, אגרות קודש הנ"ל מהדורת תשע"ב, נספחים: 1, 2, 4, 5.}}. רבי אברהם נשאר בצפת גם לאחר שנת [[תקמ"א]] בה נאלצו החסידים לעזוב את העיר ולעבור לטבריה. הוא עצמו הצטרף לחסידים בטבריה רק כעבור שנתיים. בטבריה ייסד בית מדרש עצמאי, אף כי היחסים בין שני המנהיגים תמיד היו ידידותיים. | |||
כאשר עלו שניהם לאר ישראל כתבו שניהם מכתבים לחסידים ברוסיה הלבנה שלא ילכו לחפש אחר אדמו"רים אחרים מלבד אדמו"ר הזקן כי הוא מנהיג עדת החסידים ברוסיה. {{הערה|ראה באגרות קודש הנ"ל מהדורת תשע"ב, נספחים: 1, 2, 4, 5, 6, 7, 9.}}. | |||
לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק בשנת [[תקמ"ח]] עמד רבי אברהם מקליסק בראש עדת החסידים בארץ ישראל. כמנהיג היישוב החסידי בארץ ישראל זכה להערכה רבה מצד מנהיגי החסידות במזרח אירופה. באגרת ששלח אדמו"ר הזקן לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק הוא מזכיר בהערצה את "הרב הקדוש אדמו"ר מורינו אברהם הכהן הגדול שיחיה, הממלא מקום קדושת רבינו הקדוש זלה"ה בחכמה וביראה"{{[[אגרת הקודש כ"ז]], באגרות קודש הנ"ל (תשע"ב) אגרת י"ז עמ' ס'.}}. במשך 22 שנים היה רבי אברהם מקליסק המנהיג המוכתר של היישוב ועשה רבות להרחבתו ולביסוסו. מכתביו הרבים שנשתמרו מספקים תמונה ברורה של חיי היישוב החסידי בטבריה בתקופתו. במכתביו המריץ את חסידי חוץ לארץ לתמוך באחיהם בארץ ישראל והיה בין מקימי קופת מעות ארץ הקודש, ואף הדריכם הדרכה רוחנית. אחר פטירתו של ר' מנחם מענדל עמד בראש העדה החסידית בארץ ישראל, וניהלה בעוז רב. כמו כן המשיך בכתיבת אגרות על כך שאדמו"ר הזקן הוא מנהיג החסידים ועליהם ללכת אליו בלבד{{הערה|שם, נספחים: 11, 12, 13, 14, 15.}}. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] היה ידידו הקרוב, אולם משהופיע "[[ספר התניא]]" התקיפו רבי אברהם בחריפות רבה, הוא טען שזו סטייה מדרך [[הבעל שם טוב]], במחלוקת זו התערב גם ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ובסופה הכיר ר' אברהם בצדקת [[אדמו"ר הזקן]]. | [[אדמו"ר הזקן]] היה ידידו הקרוב, אולם משהופיע "[[ספר התניא]]" התקיפו רבי אברהם בחריפות רבה, הוא טען שזו סטייה מדרך [[הבעל שם טוב]], במחלוקת זו התערב גם ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ובסופה הכיר ר' אברהם בצדקת [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מויטבסק, שלח אדמו"ר הזקן אגרת לנחם את יושבי הארץ ואנ"ש<REF> נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ז]], והשלמתה נדפסה בגנזי נסתרות אור רב ו'. | לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מויטבסק, שלח אדמו"ר הזקן אגרת לנחם את יושבי הארץ ואנ"ש<REF> נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ז]], והשלמתה נדפסה בגנזי נסתרות אור רב ו'. אגרות הקודש, פרק כ"ז. אגרות בעל התניא ובני דורו, אגרת כ"ד</REF> ובה מזכיר הוא בהערצה את "הרב הקדוש אדמו"ר מורינו אברהם הכהן הגדול שיחיה, הממלא מקום קדושת רבינו הקדוש זלה"ה ב[[חכמה]] וב[[יראה]]." | ||
נפטר ב[[טבריה]] ביום ד' [[שבט]] [[תק"ע]] (1810), קונטרסו "חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי [[אברהם המלאך]]. | נפטר ב[[טבריה]] ביום ד' [[שבט]] [[תק"ע]] (1810), קונטרסו "חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי [[אברהם המלאך]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||