נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3 בתים ,  16 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן "
מ (החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן ")
שורה 14: שורה 14:
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.


לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך היה - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו.
לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סימן ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך היה - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו.


במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח על ידי גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמו"ר הזקן הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.
במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח על ידי גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמו"ר הזקן הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.
39,916

עריכות

תפריט ניווט