39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – " ית', " ב־" יתברך, ") |
מ (החלפת טקסט – " כמ"ש " ב־" כמו שכתוב ") |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"ס, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש). | האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"ס, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש). | ||
הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם. "שזהו בחינת הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו יתברך, | הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם. "שזהו בחינת הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו יתברך, כמו שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים וגו', שמתבטלין במציאות על ידי השרש שלהם". | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה, המלאכים מחמת גודל עוצם השגתם ששפען וחיותן נמשך מבחינת שמו לבד, שהוא קדוש ומובדל; לכן הם בבחינת רצוא ושוב - רצוא ברשפי אש שלהבת מתלהטת להכלל באורו ית'. ושוב ביראה, שמחמת היראה הם חוזרים ונרתעים לאחוריהם, כענין שנאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ואומרים '''ברוך כבוד ה' ממקומו''' שיבורך ויומשך למטה גם כן בבחינת גילוי כמו שהוא למעלה.|מקור=לקוטי תורה תצא דף לה, עמ' א.|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=והנה, המלאכים מחמת גודל עוצם השגתם ששפען וחיותן נמשך מבחינת שמו לבד, שהוא קדוש ומובדל; לכן הם בבחינת רצוא ושוב - רצוא ברשפי אש שלהבת מתלהטת להכלל באורו ית'. ושוב ביראה, שמחמת היראה הם חוזרים ונרתעים לאחוריהם, כענין שנאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ואומרים '''ברוך כבוד ה' ממקומו''' שיבורך ויומשך למטה גם כן בבחינת גילוי כמו שהוא למעלה.|מקור=לקוטי תורה תצא דף לה, עמ' א.|מרכאות=כן}} |
עריכות