39,916
עריכות
קדוש קדוש קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן ") |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סי' קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סי' קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, בצדקה תכונני. הם ג' | {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, בצדקה תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - בינה - בן י"ה, והוא עסק התפלה. בוניך - חכמה - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואח"כ בצדקה תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא או"מ - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... <small>ועיין בהרמ"ז פ' שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}} | ||
האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר ח"ג עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות הא"ס: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: ש{{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם הא"ס, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות עוה"ז וגעה"ת וגעה"ע}}. | האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר ח"ג עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות הא"ס: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: ש{{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם הא"ס, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות עוה"ז וגעה"ת וגעה"ע}}. | ||
כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה | כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ"ע בממכ"ע. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע. | ||
ובסגנון{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך מס"נ, השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך | ובסגנון{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך מס"נ, השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה. | ||
===לא כולם=== | ===לא כולם=== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===פעולת הקריאה=== | ===פעולת הקריאה=== | ||
{{הדגשה|והיינו שהמלאכים ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין הקב"ה מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו ית' זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, עי"ז ממשיכים | {{הדגשה|והיינו שהמלאכים ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין הקב"ה מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו ית' זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, עי"ז ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ"ל, וד"ל}}{{הערה|תורת חיים שמות ח"ב סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}. | ||
===זמנה=== | ===זמנה=== | ||