39,916
עריכות
הכנות לתקיעות (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ראש־השנה " ב־"ראש השנה "
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
מ (החלפת טקסט – "ראש־השנה " ב־"ראש השנה ") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
לאדמו"ר הרש"ב היה [[סידור תורה אור]] (עם שערי תפילה), שבו רשם את הגהותיו בכתי"ק. היה נקרא בלשונו הקדוש "דעם אלטען סידור", ואותו הנחילו בצוואתו לבנו מוהריי"צ שהיה מתפלל בו בשנת האבלות לפני העמוד, וכן בזמנים קבועים ומיוחדים, ביניהם בימים הנוראים ובעיקר | לאדמו"ר הרש"ב היה [[סידור תורה אור]] (עם שערי תפילה), שבו רשם את הגהותיו בכתי"ק. היה נקרא בלשונו הקדוש "דעם אלטען סידור", ואותו הנחילו בצוואתו לבנו מוהריי"צ שהיה מתפלל בו בשנת האבלות לפני העמוד, וכן בזמנים קבועים ומיוחדים, ביניהם בימים הנוראים ובעיקר בראש השנה לסדר התקיעות ואמירת הפסוקים והברכות<ref>על־פי [[אשכבתא דרבי]], עמ' 79.</ref>. | ||
לפי עדות הרבי<ref>משיחות חג־הפסח תשכ"ד</ref>, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו אדמו"ר הרש"ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | לפי עדות הרבי<ref>משיחות חג־הפסח תשכ"ד</ref>, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו אדמו"ר הרש"ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בשעת התקיעות אצל אדמו"ר מוהרש"ב היה עומד על ידו ר' [[זלמן סופר]]. | בשעת התקיעות אצל אדמו"ר מוהרש"ב היה עומד על ידו ר' [[זלמן סופר]]. | ||
רק אחדים מזקני החסידים והבעל מקריא (שהוא גם הבעל קורא) ניתן להם רשות לעמוד ליד שלחן הקריאה בשעת התקיעות אצל אדמו"ר מוהרש"ב.. הבעל קורא והבעל מקריא | רק אחדים מזקני החסידים והבעל מקריא (שהוא גם הבעל קורא) ניתן להם רשות לעמוד ליד שלחן הקריאה בשעת התקיעות אצל אדמו"ר מוהרש"ב.. הבעל קורא והבעל מקריא בראש השנה ויוה"כ היו חזקה לבעל־המגיה, החסיד ר' שלום וואלאסאוו<ref>[[רשימות דברים]], א, עמי שכח.</ref>. | ||
גם אצל [[הרבי]] הוגבלה העמידה על הבימה למספר אנשים מצומצם. לעתים היה הרבי מורה בפירוש שיעלה מישהו נוסף, כגון ה"זוכה בגורל" לנסיעה אל הרבי (שאחר־כך הפכה עמידתו לקביעות), וכגון החסיד ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] ע"ה כשיצא את [[רוסיא]]. | גם אצל [[הרבי]] הוגבלה העמידה על הבימה למספר אנשים מצומצם. לעתים היה הרבי מורה בפירוש שיעלה מישהו נוסף, כגון ה"זוכה בגורל" לנסיעה אל הרבי (שאחר־כך הפכה עמידתו לקביעות), וכגון החסיד ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] ע"ה כשיצא את [[רוסיא]]. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==סידור השופרות== | ==סידור השופרות== | ||
===אצל אדמו"ר הרש"ב=== | ===אצל אדמו"ר הרש"ב=== | ||
בכל | בכל ראש השנה נהג אדמו"ר הרש"ב לסדר את השופרות קודם לתקיעות. על שולחן הקריאה היו מונחים שלושה שופרות - אחד מהם ארוך ביותר, שהיה של [[המהר"ל מפראג]]. וכך היה מסדרם: היה פורס מטפחת לבנה, עליה מטפחת אדומה, ועליהן היה מניח את השופרות ומכסה אותם במטפחת לבנה. | ||
בשנים הראשונות היה מכסה את שולי המטפחת האדומה במטפחת הלבנה התחתונה, אך בהיותו ב[[רוסטוב]] לא נהג בפרט זה (אולי מצד חולשת ידיו, ואם היה נוהג כדרכו לא היה הדבר יכול להיעשות בזריזות כל־כך, והנוכחים היו מבחינים במעשיו, ובכך לא היה רוצה). | בשנים הראשונות היה מכסה את שולי המטפחת האדומה במטפחת הלבנה התחתונה, אך בהיותו ב[[רוסטוב]] לא נהג בפרט זה (אולי מצד חולשת ידיו, ואם היה נוהג כדרכו לא היה הדבר יכול להיעשות בזריזות כל־כך, והנוכחים היו מבחינים במעשיו, ובכך לא היה רוצה). | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
בראש השנה [[תשי"ג]] הניח [[הרבי]] את השופר השחור באמצע, ואת שני השופרות הלבנים משני צדיו, השופר הימני צדו הרחב לצד ימין והשני להיפך<ref>יומן שנת [[תשי"ג]].</ref>. | |||
אחרי קריאת ה[[הפטרה]]<ref>ביום השני של ר"ה, [[תשנ"א]].</ref>, פתח הרבי את המטפחות שבהן היו עטופים השופרות, והתחיל בסדר ההכנה לתקיעות. ניכר היה שיש סדר עבודה מיוחד עם המטפחות. היו שלוש מטפחות לבנות ואחת אדומה, וכן המטפחת הישנה שיש אומרים שהיא מ[[אדמו"ר הזקן]], אשר רובה היה קרוע וראו בעיקר את שוליה... | אחרי קריאת ה[[הפטרה]]<ref>ביום השני של ר"ה, [[תשנ"א]].</ref>, פתח הרבי את המטפחות שבהן היו עטופים השופרות, והתחיל בסדר ההכנה לתקיעות. ניכר היה שיש סדר עבודה מיוחד עם המטפחות. היו שלוש מטפחות לבנות ואחת אדומה, וכן המטפחת הישנה שיש אומרים שהיא מ[[אדמו"ר הזקן]], אשר רובה היה קרוע וראו בעיקר את שוליה... | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
====אצל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]==== | ====אצל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]==== | ||
בראש השנה אחרי אמירת המפטיר, היה הרבי הרש"ב מכסה את פניו בטלית, ונשען על שולחן הקריאה (לא היתה בימה, רק שולחן הקריאה היה גבוה) ושהה כמה זמן עד שנשמעה המלה "למנצח". | |||
באמירת למנצח שלפני התקיעות, כשהקהל כבר גמר לאמרו שבע פעמים, והרבי עוד לא גמר, היה נשמע שהרבי אומר בלחש את הפסוקים "נדיבי עמים גו' מאד נעלה" בניגון מיוחד.. ומתחיל עוד הפעם "למנצח" בלחש (שלא נשמע) וכשמגיע לתיבות הנ"ל, היה אומר שוב באותו ניגון ולפעמים גם פעם שלישית<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>. | באמירת למנצח שלפני התקיעות, כשהקהל כבר גמר לאמרו שבע פעמים, והרבי עוד לא גמר, היה נשמע שהרבי אומר בלחש את הפסוקים "נדיבי עמים גו' מאד נעלה" בניגון מיוחד.. ומתחיל עוד הפעם "למנצח" בלחש (שלא נשמע) וכשמגיע לתיבות הנ"ל, היה אומר שוב באותו ניגון ולפעמים גם פעם שלישית<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>. | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
====אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]==== | ====אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]==== | ||
ביום | ביום ראש השנה [[תרצ"ז]] אמר הריי"צ ההפטרה, המזמור, הברכות והפסוקים לפני תקיעת שופר כדרכו, הכל בצעקות מקירות הלב<ref>ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי"ד, [[אגרות קודש]] מוהריי"צ, ד, עמ' 7.</ref>. | ||
====אצל [[הרבי]]==== | ====אצל [[הרבי]]==== | ||
בראש השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר־כך שם את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח".. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה עדיין אמר "למנצח" כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר־כך אמר את הפסוקים, גם־כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ"ק אדמו"ר הריי"צהיה אומר<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל' 491, עמ' 70.</ref>. | |||
==פסוקי קר"ע שט"ן== | ==פסוקי קר"ע שט"ן== | ||