39,916
עריכות
קריאת התורה בראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "׳" ב־"'"
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-") |
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קריאת התורה בראש השנה''' ויום הכיפורים יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] ז"ל שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | '''קריאת התורה בראש השנה''' ויום הכיפורים יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] ז"ל שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | ||
בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת־התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)<ref>[[רשימות דברים]], ב, | בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת־התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)<ref>[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב.</ref>. | ||
==מפטיר== | ==מפטיר== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר־תורה השני למפטיר שבקריאת ראש־השנה, וכן המפטיר של יום־הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר־תורה השני למפטיר שבקריאת ראש־השנה, וכן המפטיר של יום־הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | ||
ר' [[מרדכי שוסטרמן]], הבעל קריאה בבית־מדרשו של [[הרבי]], שאל את רבי [[יעקב לנדא]] אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי!<ref>[[מז'לובין לניו יורק (ספר)]], עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרה"ח ר' [[מרדכי שוסטרמן]] ע"ה, שהיה הבעל־קריאה בבית־מדרשו של הרבי].</ref> | |||
==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ||
לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר עולה לתורה למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע. | לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר עולה לתורה למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע. | ||
עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר מוהרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...<ref>[[התמים]] ד, | עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר מוהרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...<ref>[[התמים]] ד, עמ' פו.</ref> | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], | [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3; ספר השיחות [[תש"ה]], עמ' 3; [[ליובאוויטש (קובץ)]], 5 תש"ה, עמ' 71.</ref>. וכך נהגו גם הרש"ב והרבי מה"מ. | ||
על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש־השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל<ref>ספר השיחות [[תורת שלום]], | על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש־השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל<ref>ספר השיחות [[תורת שלום]], עמ' 188.</ref>. | ||
כשקראו את הרבי לעלות לתורה למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"{{הערת שוליים|וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.}}. | כשקראו את הרבי לעלות לתורה למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"{{הערת שוליים|וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.}}. | ||