סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמ"ש ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש־חודש אלול ואילך"<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקו"ת גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש" - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311.</ref>.

סדר הסליחות לקודם ראש־השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות.</ref>.  

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ׳ 155.</ref>.  

את פיוט "הנשמה לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>׳[[ליקוט טעמים ומקורות]].׳</ref>. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.</ref>. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו" <ref>אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.</ref>. הנוסח ב"א־ל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו<ref>על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים.</ref>. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, החזן וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.</ref>. בסליחות אין אומרים וידוי - "אשמנו בגדנו" כו׳ - אלא רק פעם אחת<ref>ס׳ המנהגים.</ref>. וכן אין נופלין על פניהם<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.

אומרים קדיש "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳.</ref>. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את [[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני, בניגון שלימד הרבי ב[[שמחת־תורה]] תש"כ.]] גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.