ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 20 בתים ,  13 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – "״" ב־"""
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""")
שורה 1: שורה 1:
==סליחות ושחרית==
==סליחות ושחרית==


עד פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] ע״ה בשנת [[תשמ"ח]], היתה תפילת שחרית של ערב ראש־השנה אחת מתפילות השחרית הבודדות — בימות החול — שבהן נהג הרבי מה"מ להתפלל עם הציבור.
עד פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] ע"ה בשנת [[תשמ"ח]], היתה תפילת שחרית של ערב ראש־השנה אחת מתפילות השחרית הבודדות — בימות החול — שבהן נהג הרבי מה"מ להתפלל עם הציבור.


==יום הולדת [[הצמח צדק]]==
==יום הולדת [[הצמח צדק]]==


כ״ט אלול, יום הולדת את כ״ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט באלול ערב ראש־השנה.
כ"ט אלול, יום הולדת את כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט באלול ערב ראש־השנה.


בכל ערב ראש־השנה, נהג הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק הצמח־צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר־כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס׳ השיחות]] [[תש"ד]], עמ׳ 162.</ref>.
בכל ערב ראש־השנה, נהג הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח־צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר־כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס׳ השיחות]] [[תש"ד]], עמ׳ 162.</ref>.


בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ״ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא״ח. התוועדות זו היתה גם כעין ״קבלת פנים״ לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש־השנה.
בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש־השנה.


==קבלת הידור==
==קבלת הידור==


כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש־השנה<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.
כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש־השנה<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.


==השתטחות ==
==השתטחות ==


נוהגים — הנמצאים בקירוב מקום — להשתטח על ציון כ״ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ״ע<ref>ס׳ המנהגים.</ref>.
נוהגים — הנמצאים בקירוב מקום — להשתטח על ציון כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע<ref>ס׳ המנהגים.</ref>.


הרבי היה בא ל[[אוהל]] מוהריי״צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].
הרבי היה בא ל[[אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].


==בעד ביתו==
==בעד ביתו==


בערב ראש־השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית<ref>משיחות י׳ [[שבט]] [[תשי"ב]], ב׳ דר״ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].</ref>.  
בערב ראש־השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית<ref>משיחות י׳ [[שבט]] [[תשי"ב]], ב׳ דר"ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].</ref>.  
==פרוזבול==
==פרוזבול==
בערב ראש השנה נוהגים לעשות פרוזבול, וכן נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].
בערב ראש השנה נוהגים לעשות פרוזבול, וכן נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].
שורה 123: שורה 123:


==תפלת מנחה==
==תפלת מנחה==
כשהיה הוד כ״ק [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש־ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך כ״ק רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ׳ 2.</ref>.
כשהיה הוד כ"ק [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש־ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך כ"ק רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ׳ 2.</ref>.


הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש־השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס׳ תהלים עם פירוש ה״מצודות״) בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ׳ 248.</ref>.
הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש־השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס׳ תהלים עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ׳ 248.</ref>.


בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה — שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה — עושה חשבון־צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות־עשה ומצוות לא־תעשה, והן בענייני המידות ויראת־שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..
בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה — שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה — עושה חשבון־צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות־עשה ומצוות לא־תעשה, והן בענייני המידות ויראת־שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..


וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי״ת התנהג עמו ועם בני־ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי׳ לקבל עול מלכותו ית׳<ref>[[ספר המאמרים]] [[תשי"ג]], עמ׳ 42־41.</ref>.
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני־ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי׳ לקבל עול מלכותו ית׳<ref>[[ספר המאמרים]] [[תשי"ג]], עמ׳ 42־41.</ref>.


{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
39,916

עריכות

תפריט ניווט