שיחה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי [[רב]] או [[אדמו"ר]] בפני [[תלמיד]]יו או [[חסיד]]יו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו ב[[תורה]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] ב[[עבודת ה']] בהתבסס על [[פרשת השבוע]], מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות.

בעולם החסידות קיבל המושג "שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך [[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את [[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעש"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת ה' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיו.

חלק משיחותיו של הבעל שם טוב נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הריב"ש]].

==ב[[חסידות חב"ד]]==

בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת [[מאמר]] בו ה"[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" של ה[[רבי]] ואין אומר המאמר, אלא כ[[צינור]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול [[דעת]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.

בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]].

בדורות הראשונים לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר 'ווארט' או דברי התעוררות: שיחותיהם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].

ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.

שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסיד]]ים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים ב[[חסידות]], ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודה]].

==ב[[דור השביעי]]==

או) אחרי תפילות, וכן לפעמים בחלוקות דולרים וכיו"ב.

בדרך כלל, פותחת השיחה במובאה התורנית, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

על השיחות היו חוזרים מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות היו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].

*[[יואל כהן]]

*[[ליקוטי שיחות]]

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]