בית שמאי ובית הלל: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[אגרת הקודש - פרק י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון|הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחי' שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת ה' כמ"ש והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה ג"כ בחי' הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכה"ג בת"ת ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}

{{ציטוטון|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף ב"ש ששרש נשמתם מבחי' שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי ב"ש שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ב"ה כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}