354
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. | היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. | ||
את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]]. | את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]]. | ||
== רבי יצחק אייזיק במשנת חב"ד == | |||
ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר"ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק." | |||
ומספר בעל [[עשר]] קדושות: "סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורינו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי"ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב]]ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]." | |||
מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר"}} | |||
'''[[אדמו"ר הריי"צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ"ל]] כל ימיו. | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: | את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: |
עריכות