אהרון זאקאן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]]-[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.

==תולדות חייו==

בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי זהב יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של רוסיה, ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר [[טשקנט]], ובשנת [[תש"ב]] עברו להתגורר בטשקנט עצמה.

התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם היתה קהילה חב"דית תוססת, וכשהוקם במקום [[תומכי תמימים טשקנט|סניף של ישיבת תומכי תמימים]], הכניס אותו אביו ללמוד בישיבה, וכך הפך לתמים מן המנין{{הערה|עובדה זו מוכיחה עד כמה חסידי חב"ד בעיר סמכו על אביו, מכיון שקיומה של הישיבה נשמר בסוד ונודע רק לאבות התלמידים שהחסידים סמכו עליהם שלא יגלו את סוד קיומה של הישיבה גם באם יתפסו על ידי המשטרה החשאית ויעברו עינויים קשים.}}.

בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת [[תש"ו]] עם התמים [[יוסף חיים סלאווין]] החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול לפולין דרך [[לבוב]] כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר [[חג השבועות]] הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים.

===נסיעתו לרבי===

בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מרוסיה והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימונת ביניהם{{הערה|ארבעת הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהיתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]].

לימודיו ב-[[770]] נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו מלמד למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].

עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי שבת הוא חוזר ל-[[770]] לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.

בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, ביתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' אלול כשהרבי עצמו היה המסדר קידושין בחתונה. מכיון שהחתונה היתה עם ביתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.

אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי הרבי]].

*בנו, ר' אברהם זאקאן.

בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשתי חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו:

*חלק א' - שמחת הנישואין של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]